הדרישה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסעודיה להצטרף להסכמי אברהם, כתנאי לקידום הסכם הגרעין האזרחי עם ריאד, מציבה את המזרח התיכון בצומת דרמטי במיוחד.
אם סעודיה אכן תבחר להצטרף להסכמי אברהם, המשמעות לא תהיה רק הרחבת מעגל השלום עם ישראל. זהו מהלך שעלול להיתפס בטהרן כמכה קשה לנרטיב הדתי והמהפכני שעליו נשען המשטר האיראני מאז המהפכה האסלאמית ב-1979.
איראן השיעית בנתה במשך עשרות שנים את מעמדה סביב רעיון אחד מרכזי: הובלת המאבק האסלאמי נגד ישראל, בשם "שחרור ירושלים" וההתנגדות לציונות. באמצעות הקו הזה ניסתה טהרן לגשר על חולשתה הטבעית בעולם המוסלמי, שבו השיעים הם מיעוט, ולהציג את עצמה כמגינת האסלאם כולו – גם עבור הפלסטינים הסונים.
עוד באתר:
כאן נכנסת סעודיה לתמונה. ריאד אינה עוד מדינה ערבית. היא מנהיגת העולם הסוני ושומרת המקומות הקדושים ביותר לאסלאם, מכה ומדינה. אם דווקא סעודיה תכיר בישראל ותצטרף להסכמי אברהם, איראן עלולה להישאר מבודדת לא רק מדינית, אלא גם דתית ותודעתית.
בעיניים איראניות, נורמליזציה סעודית עם ישראל משמעה שהזרם המרכזי בעולם המוסלמי מאותת כי המאבק הצבאי בישראל אינו חובה דתית מוחלטת, אלא סוגיה מדינית שניתן להסדיר. עבור משטר שבנה את כוחו על דגל ההתנגדות, זו פגיעה עמוקה בלגיטימציה.
מבחינת הקו הקיצוני בטהרן, הכרה סעודית בישראל עלולה להתפרש כבגידה חמורה: הממסד הסוני הרשמי והחזק ביותר בוחר בברית אזורית עם ישראל וארצות הברית, על פני המשך מלחמת דת נגד ישראל.
לכך מצטרפת התפיסה הדתית של חלקים בהנהגה האיראנית ובמשמרות המהפכה, הרואים במאבק מול ישראל וארצות הברית לא רק עימות פוליטי, אלא חלק מתהליך היסטורי-דתי רחב יותר. הצטרפות סעודיה להסכמי אברהם מייצרת סדר הפוך לחלוטין: במקום עולם מוסלמי המתלכד סביב איראן, מדינות ערביות מרכזיות בוחרות בציר של שלום, כלכלה, טכנולוגיה והגנה אזורית משותפת.
זו הסיבה שבישראל נערכים לאפשרות של תגובה איראנית חריפה. מבחינת טהרן, המכה אינה רק צבאית או מדינית. היא נוגעת בלב הסיפור שהמשטר מספר לעצמו ולעולם המוסלמי כבר כמעט חמישה עשורים.
