התפתחות משפטית משמעותית בעתירות נגד חוק הקפאת המעצרים לבני הישיבות: גם הייעוץ המשפטי של הכנסת קובע בתשובתו לבג"ץ כי נפל פגם בהליך חקיקת החוק.
בעמדת הכנסת נכתב כי הפגם בהליך החקיקה נובע משני רכיבים מרכזיים. הראשון: החוק קודם בהליך שאינו תואם, לעמדת הייעוץ המשפטי, את הוראות תקנון הכנסת וחוק יסוד: הכנסת, משום שתוכנו חורג מגדר הנושא של הצעת החוק המקורית ומהווה למעשה "נושא חדש".
הרכיב השני, והרחב יותר, נוגע לאופן ניהול ההליך עצמו. לפי עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת, הליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה שנדרש בנסיבות העניין, במיוחד בשל השינוי הדרמטי שחל מאז 7 באוקטובר בצורכי הצבא ומערכת הביטחון.
עוד באתר:
בכנסת מזכירים כי הצעת החוק המקורית עברה החלת דין רציפות, אך לאחר המלחמה נדרש היה לוודא שההסדר הסופי מתכתב עם הנתונים המעודכנים, צורכי כוח האדם של צה"ל והמציאות הביטחונית החדשה.
עוד צוין כי כבר במהלך הדיונים הצביעה היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון על קשיים חוקתיים משמעותיים בהצעת החוק, ובהם הפגיעה בשוויון והצורך בהסדר חקיקתי מקיף ומבוסס יותר.
עמדת הכנסת מצטרפת לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שגם היא סברה כי קיימים קשיים משפטיים מהותיים בחוק. בכך ניצבת המדינה בפני מצב חריג: הן הייעוץ המשפטי לממשלה והן הייעוץ המשפטי של הכנסת מצביעים על פגמים בהליך החקיקה של החוק שנועד להקפיא את מעצרי בני הישיבות.
המשמעות הפוליטית והמשפטית ברורה: החוק, שנועד לתת מענה מיידי לסערת המעצרים בציבור החרדי, מגיע לבג"ץ כאשר גם הגורמים המשפטיים של הכנסת עצמה אינם מגנים על תקינות ההליך באופן מלא.
כעת יידרש בג"ץ להכריע האם הפגמים שעליהם מצביעה הכנסת מצדיקים התערבות שיפוטית בחוק, או שמדובר בפגמים שאינם יורדים לשורשו של הליך החקיקה.
