בתוכנית המשודרת מדי ערב ב'קול חי' אחרי המהדורה המרכזית, המשיכו אריה ארליך ואלתר גרובייס לנתח בחיוך את הוואי הקיץ החרדי. השיחה נסבה סביב היכולת להשיג רוגע נפשי גם ללא נסיעות יקרות, תופעת שיתוף תמונות הנופש מאלפים ומשוויץ, והתובנה התורנית המפתיעה של אדמו"רי בלז על הרי שוויץ.
בפתח של השיחה, דנו השניים בשאלה מהי הגדרת המנוחה האמיתית בימי הקיץ עבור אנשים עובדים וכותבים שאינם יוצאים לחופשה רשמית, אלתר סבר: "בין הזמנים זה קודם כל תפיסה בראש. אם אתה לא מרים טלפונים – זה כבר סוג של בין הזמנים. נגזר עלינו לעבוד גם בתקופה הזו, אבל הדרך שבה אתה עושה את זה מקבלת גוון נינוח יותר".
בהמשך השיחה התייחסו השניים לתופעת הדיווחים ותמונות הנופש מחו"ל שנשלחות לקבוצות ולמכרים – החל מאדמו"רים ורבנים השוהים באלפים ועד למשפחות הנופשות ביעדים שונים: "יש את הציבור שנוסע להרי שוויץ או לאלפים, ועד פה הכל בסדר – שייהנו ויחליפו כוח. אבל למה לשלוח תמונות של הארוחות, והנופים המושלגים לאנשים שנשארו בארץ? אנשים יושבים פה בחום, ומקבלים תיעוד משוויץ. ואם משהו נשרף להם בארוחה – יש להם עוד תלונות! עמך ישראל אוהב לפעמים להתלונן גם כשהכל טוב".
עוד באתר:
ארליך ציין: "יש את האלה שחייבים להתפאר עד הסוף: "באנה אתה חייב להיות פה, איזה יופי פה". אבל יש גם את הסוג הפולני: 'אוי, משעמם פה, חבל שבאתי לפה'. זה כאילו הטיפוס המתחשב, הם מנסים לנחם אותך שאתה לא מפסיד כלום, כדי שלא תרגיש צביטה בלב שנשארת בבית…"
לסיום החלק שיתף ארליך בזיכרון ייחודי מביקור בעיירת הנופש דאבוס בשוויץ, בשיחה עם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, שבה עלתה השאלה על יופיים של הרי חוץ לארץ מול ארץ ישראל: "צעדתי בשעה מאוחרת בלילה ליד הרי שוויץ עם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, ושאלתי אותו: 'רבי, איך אפשר להסביר את זה שאנחנו רואים פה ברכסי האלפים כזה יופי, אוויר צלול ונופים מרהיבים, בעוד שארץ ישראל היא הארץ הכי יפה ומשובחת?'.
והרבה השיב לי בוורט מפורסם של אדמו"רי בעלז: במגילת איכה נאמר 'וייצא מן בת ציון כל הדרה' – כל היופי, ההוד והאדר של ארץ ישראל יצא בגאולה ובחורבן לגלות, והגיע בין היתר להרי שוויץ. אבל כשיבוא משיח צדקנו, כל ההרים והיופי הזה יחזרו חזרה לארץ הקודש".
האזינו לשיחה המלאה, מתוך התוכנית 'מסיבת עיתונאים' בהגשת אריה ארליך וישראל אלתר גרובייס ב'קול חי':
