בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) בהאג מתמודד בתקופה האחרונה עם משבר הולך ומעמיק. לאחר הדחת התובע הראשי, כרים חאן, והיציאה לדרך של הליך בחירת מחליף, מתרחבת גם רשימת המדינות המבקשות לנתק את קשריהן עם המוסד. האחרונה לעשות זאת היא צ'אד, שהודיעה על פתיחת הליך הפרישה הרשמי ימים ספורים לאחר צעד דומה שנקטה ונצואלה.
החלטתה של צ'אד מצטרפת למהלכים דומים שביצעו בחודשים האחרונים ונצואלה, בורקינה פאסו, מאלי וניז'ר, בעוד שבורונדי והפיליפינים כבר השלימו בעבר את יציאתן מבית הדין. בהודעת ממשלת צ'אד נמסר כי לאחר בחינה מקיפה של פעילות בית הדין מאז הקמתו בשנת 2002, הגיעה למסקנה כי יעילותו "מוגבלת ואינה אחידה". עוד טענה הממשלה כי פעילותו של ה-ICC מתמקדת בעיקר במדינות אפריקה. לפי הנתונים שהציגה, מתוך 13 חקירות שנפתחו מאז הקמת בית הדין, תשע עסקו במדינות אפריקניות ורק ארבע באזורים אחרים בעולם. בנוסף, שישה מתוך שבעת העצורים שבידי בית הדין קשורים לתיקים שמקורם באפריקה.
שר החוץ של צ'אד, עבדולאי סאברה פאדול, הסביר כי ארצו אינה רואה עוד התאמה בין עמדותיה לבין אופן פעילותו של בית הדין. לדבריו, ההתפתחויות האחרונות צריכות לעודד גם מדינות אפריקניות נוספות לבחון מחדש את חברותן באמנת רומא, תוך ביקורת על מה שהגדיר כ"מערכת אכיפה בשני מסלולים". עם זאת, הוא הדגיש כי ההחלטה לפרוש אינה נובעת מלחץ אמריקני, אף שבשבוע שעבר שוחח עם סגן שר החוץ האמריקני לענייני אפריקה, פרנק גרסיה, שהביע בפניו את עמדת וושינגטון וקרא לצ'אד לבחון מחדש את המשך חברותה.
עוד באתר:
גם ונצואלה הודיעה בסוף השבוע על פתיחת הליך הפרישה הרשמי. המדינה, שבית הדין חקר בה חשדות לפשעים נגד האנושות שיוחסו לממשלה הקודמת בראשות ניקולס מדורו, טענה כי פעילות ה-ICC מוטה ומופנית באופן לא פרופורציונלי כלפי מדינות שאינן מערביות. במקביל, ארצות הברית ממשיכה להוביל קו תקיף נגד בית הדין, מאיימת בסנקציות נוספות ומגדירה את פעילותו כ"איום בלתי נסבל על הריבונות האמריקנית". על פי דיווחים, וושינגטון אף שקלה להפעיל לחץ על מדינות נוספות לעזוב את המוסד.
כזכור, התובע הראשי חאן ניהל מדיניות אובססיבית ומפלה כלפי ישראל – שאינה חברה בבית הדין – והוציא צו מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
