בתוכנית 'שעתיים לשבת', הובא ווארט לפרשת ראה, על הפסוק: "בנים אתם לה' אלוקיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת". ודורשת הגמרא במסכת יבמות, שמלבד משמעות האיסור לעשות שריטה או קרחה על מת, נלמד גם האיסור "לא תעשו אגודות אגודות" – שלא יהיו בישראל מחלוקות ופילוגים, ושלא ינהג בית דין אחד בשונה מבי"ד אחר.
ונשאלת השאלה, מה הקשר בין האיסור לעשות את מנהגי אבלות הגויים המוזכר בפסוק – "בנים אתם לה'" לדרשה העוסקת באחדות ישראל. מפרש ה"שם משמואל", בשם אביו בעל ה"אבני נזר", עפ"י דברי הרמב"ן, שמאחר שעם ישראל נקראים בניו של הקב"ה, ונשמותיהם קדושות וחביבות, אין מקום לנהוג במנהגי אבלות של קרחה ושריטה כפי שנהגו אומות העולם, שכן הקב"ה הבטיח כי "לא יידח ממנו נידח", וכל נשמה שבה לבסוף אל מקורה.
וזה הקשר לפירוש הגמרא, "לא תעשו אגודות אגודות". נשמות ישראל מאוחדות בשורשן, והפירוד נוצר כאשר האדם מעניק חשיבות יתר לענייני הגוף במקום לענייני הנשמה. וכאשר העיקר הוא הרוחניות וההכרה שכל ישראל הם בניו של הקב"ה, ממילא פוחתים המחלוקות והפילוגים, ונוצרת אחדות.
עוד באתר:
ה"שפת אמת" מסביר בשם סבו, בעל ה"חידושי הרי"ם", על דרשת חז"ל בפסוק "אשר תקראו אותם". חז"ל דרשו את המילה "אותם" כ"אתם", ומכאן ההלכה ש"אתם" – אפילו שוגגים, אפילו מוטעים ואפילו מזידים – תקראו את מועדי ישראל. מבואר בפסוק, שבני ישראל נשארים בניו של הקב"ה בכל מצב.
ההכרה בכך ש"בנים אתם לה'" תקפה תמיד, גם כאשר האדם נכשל, מביאה אותו לרצות שלא לצער את אביו שבשמים. מתוך ידיעה שאהבתו של הקב"ה לבניו אינה פוסקת, מתעורר האדם לקבל עליו עול מלכות שמיים בשלמות ולהתחזק בעבודת ה'.
האזינו לקטע המלא מהתוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
