יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, קבע היום (שלישי) כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות ורשימות מועמדים אינם רשאים להעביר במהלך יום הבחירות מידע על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע.
ההחלטה מתייחסת לנוהג שבמסגרתו נציגי המפלגות בקלפיות מדווחים בזמן אמת, באמצעות יישומונים ייעודיים, אילו בוחרים כבר מימשו את זכותם. המידע מאפשר למפלגות לזהות מי טרם הגיע לקלפי ולפעול להמרצתו.
השופט סולברג קבע כי מידע על עצם ההצבעה ועל נסיבותיה, לרבות שעת ההצבעה וסוג הקלפי שבה הצביע הבוחר, הוא מידע פרטי. בין היתר הזכיר בהחלטתו קלפיות בבתי חולים וקלפיות המיועדות לאנשים המוגבלים בניידות.
עוד באתר:
לפי ההחלטה, נציגי המפלגות נחשפים למידע זה אך ורק לצורך מילוי תפקידם בקלפי. שימוש בו למטרות מפלגתיות, ובהן איתור מצביעים שטרם הגיעו והמרצתם להצביע, חורג מהמטרה שלשמה נמסר המידע ואסור בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.
עוד נקבע כי דיני הבחירות אינם מעניקים לנציגי המפלגות סמכות להעביר את המידע למפלגותיהם. בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, קבע סולברג כי מסירת המידע אסורה.
ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי הדיווח באמצעות יישומונים פוגע בזכות לפרטיות ובחשאיות הבחירות.
לקראת ההכרעה התבקשו סיעות הכנסת להציג את עמדתן. הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי הנוהג אינו מפר את הדין, והציונות הדתית הצטרפה לעמדת הליכוד. יתר הסיעות לא הציגו עמדה לגופו של עניין.
בסיום החלטתו הבהיר סולברג כי ההכרעה משקפת את המצב המשפטי הקיים בלבד ואינה קובעת מהו ההסדר הרצוי לעתיד. הוא קרא לבחינה מקיפה של היחס בין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות, במיוחד לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות.
המפלגות יוכלו להמשיך להשתמש, בהתאם לחוק, במידע שהן מקבלות מפנקס הבוחרים לצורך יצירת קשר עם בעלי זכות הבחירה. עם זאת, מידע זה אינו כולל נתונים על השאלה אם אדם הצביע בפועל, מתי הצביע ובאיזה סוג קלפי.
