התפתחות בחקירת החשד להתערבות זרה בבחירות לכנסת ה-26: בשירות הביטחון הכללי מעריכים כעת כי היקף הכספים שהועברו לכאורה מגורמים זרים במטרה להשפיע על הבחירות מסתכם בכמה מיליוני שקלים. מדובר בסכום נמוך משמעותית מהערכות קודמות שהגיעו עד למאה מיליון שקלים, כך פרסם הערב (ראשון) העיתונאי עמיחי שטיין.
צוותי החקירה המשותפים לשב"כ ולמשטרה ממשיכים בבדיקת החשדות, אולם לפי הדיווח, ההערכה היא שהחקירה לא תסתיים בזמן הקרוב. במקביל, במהלך השבוע צפויה להתקיים שיחה בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ראש השב"כ דוד זיני ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג.
ממאות אלפים למאה מיליון, ובחזרה למיליונים בודדים
עוד באתר:
אחת הסוגיות המרכזיות בפרשה היא הפערים בין ההערכות שהוצגו בתקופה האחרונה בנוגע להיקף המימון הזר החשוד.
לפי פרסום i24NEWS, עוד לפני הבחירות הציג זיני בפני השופט סולברג חשד שלפיו מאות אלפי שקלים הועברו לחבר כנסת מאחת המפלגות הערביות. לאחר הבחירות עלה הסכום לכשמונה מיליון שקלים, ובהמשך פורסם בחדשות 12 כי זיני הציג הערכה שלפיה הכספים עשויים להגיע עד למאה מיליון שקלים.
כעת, לפי הפרסום החדש, ההערכה בשב"כ עומדת על כמה מיליוני שקלים. הסכום המדויק, זהות המעבירים ונתיבי העברת הכספים עדיין נמצאים בבדיקה. גם בדיווח קודם של חדשות 12 צוטטו גורמי אכיפה שהעריכו כי החשדות מצומצמים משמעותית מהסכומים הגבוהים שפורסמו בתחילת הפרשה.
זיני ביקש לחקור את כל ראשי המפלגות הערביות
בפרסום נוסף של הפרשן המשפטי אבישי גרינצייג ב-i24NEWS נטען כי ראש השב"כ ביקש לחקור באזהרה גם את יו"ר הרשימה המשותפת, יוסף ג'בארין. לפי הדיווח, זיני ביקש למעשה לקדם חקירה של חמישה בכירים: ג'בארין, יו"ר תע"ל אחמד טיבי, יו"ר רע"ם מנסור עבאס, יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה ויו"ר חד"ש היוצא איימן עודה.
במסגרת ההתייעצויות שקיימה עם ראשי מערכת אכיפת החוק, הסכימה בהרב-מיארה, על פי הפרסום, כי בעניינו של עודה קיים חשד סביר המצדיק חקירה באזהרה. לעומת זאת, ביחס לארבעת הבכירים האחרים הבהירה כי לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת המצדיקה חקירה נגדם.
ברקע עומד חשד שנבדק בעניינו של עודה, שלפיו קיבל לכאורה מאות אלפי שקלים במזומן מגורם זר. מדובר בחשד שטרם הוכח, ולא בקביעה כי הכספים התקבלו בפועל.
המחלוקת: חקירה ביטחונית או חקירה פלילית?
במוקד המחלוקת בין ראש השב"כ לבין גורמי הייעוץ המשפטי עומדת שאלת אופייה של החקירה והכלים שיש להפעיל במסגרתה.
לפי הדיווחים, זיני סבור כי מדובר באירוע ביטחוני בעל מאפיינים חתרניים, הכולל ניסיון להתערבות זרה בהליך הדמוקרטי בישראל. בהתאם לכך הוא מבקש להעמיק את החקירה ולקבל אישור לשימוש בכלים נוספים.
מנגד, במערכת אכיפת החוק מדגישים כי חקירה באזהרה של אדם, ובפרט של נבחר ציבור, מחייבת תשתית ראייתית המצדיקה את המהלך.
על פי עדכון שהעביר השב"כ לחברי ועדת הבחירות המרכזית, בידי השירות מידע מודיעיני המצביע לכאורה על הזרמת כספים לישראל ממדינות זרות, באמצעות גורמים בעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים. לפי הודעת השירות, היקף התופעה עשוי לערב יותר מאלף בני אדם, אך נדרשות פעולות איסוף וחקירה נוספות כדי לקבוע את היקפה ומאפייניה.
היועמ"שית: "אין תשתית שיכולה לשנות את תוצאות הבחירות"
מוקדם יותר היום התייחסה בהרב-מיארה לפרשה בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים באילת, והבהירה כי המידע שהוצג בפניה עד כה אינו מצביע על פגיעה שעשויה לשנות את תוצאות הבחירות.
"עד כה הוצגה בפניי תשתית ראייתית ראשונית הנוגעת לאירועים בודדים ומתוחמים בלבד", אמרה. לדבריה, "לעת הזו איני מכירה תשתית שיש בה, ולו בקירוב, כדי להשפיע על תוצאת הבחירות או לבסס טענה להשפעה שיכולה להביא לשינוי בתוצאות הבחירות".
עם זאת, הדגישה כי כל מידע חדש ייבחן וכי כבר אושרו פעולות חקירה משמעותיות. "כאשר יש תשתית ראייתית, מי שצריך להיחקר ייחקר. זה לא עניין של ימין או שמאל. זה לא עניין של יהודי או ערבי", הבהירה.
הפרשה מתנהלת לאחר אישור תוצאות הבחירות לכנסת ה-26, שבהן זכו המפלגות הערביות ב-19 מנדטים במצטבר.
