אבא שלי זצ"ל נפטר לפני 15 שנה, בשעה 12 בלילה.
השמועה כנראה עשתה לה חיש כנפיים בכל רחבי בני ברק, למחרת, בשעה שבע וחצי בבוקר דפקו בביתם של הורי, פתחתי את הדלת, ומולי אחד מבניו של הגר"ש וואזנר זצוק"ל, נדהמתי, וכך אמר, אבא ביקש שהלוויה תעבור בשעה אחת מול הישיבה ברח' דסלר, והוא יצא להספיד, כמובן שכך עשינו, כי מי יוותר על דברי הספד של גדול הדור.
משפט המחץ בדברי ההספד היה, "מכיר אני את ר' אברהם זצ"ל ובטוחני שמקומו בגן עדן, אני מבקש ממך ר' אברום, שתהיה מליץ יושר על האלמנה, המשפחה, וכל תושבי העיר".
עוד באתר:
הנהגותיהם של גדולי הדור תמיד היו לי למופת, אני זוכר שמאוד התרגשתי, שמיד על הבוקר הגיע בנו בשמו, היה חשוב לו לסגור את הפינה, ולידע אותנו שהוא רוצה להספיד את אחד מתלמידיו, אבא זצ"ל היה מתאבק בעפר רגליו, עשרות שנים היה קשור אליו בכל נימי נפשו, למרות היותו תלמיד ישיבת פונבי'ז עם תפיסה אחרת.
כל חייו היה מתייעץ איתו, שואל אותו כל שאלה הלכתית שהייתה צצה ועולה אצלו, כל שבת הגדול היה משומעי לקחו, כילדים היינו רגילים אצלו, לצערי לא זכיתי להיות בלוויה, עקב שהותי לרגל שמחה משפחתית, אז אני מנצל במה זו לומר כמה מילות הספד, מתוך ההווי המשפחתי שלנו, כי מי אני שאזכה לכתוב דברי הספד על גדול הדור, עפרא דערא הנני לעומתו.
יום אחד יצאתי מהחנות של "מלכות ווקסברגר" הנמצא מול ביתו של בעל "שבט הלוי" פגשתי בחוץ את אחד מנכדיו שאנחנו בקשר, גם זכיתי שימול את כל ילדי, אמר: בוא תכנס לסבא, אציג אותך, נכנסו אל הקודש פנימה. אמר, זיידע, זה הבן של ר' אברהם בן טוב זצ"ל, לחץ את ידי ואמר, חבל על דאבדין דלא משתכחין, ירא שמים אמיתי היה אביך, עובד השם, ועבד השם, חייך אלי, ואמר, אני יגיד לך משהו שאתה לא ידעת עד היום, אבא שלך תלמיד חכם היה, היה מגיע אלינו הרבה, וזכינו ללמוד יחד זוהר וקבלה, התרגשתי לגלות עוד פאן נוסף על אבא העניו והצנוע, שלא סיפר זאת לעולם, דמעות של התרגשות זלגו מעיני, נתברכתי על ידיו ויצאנו מהחדר.
שתעמוד לנו זכותם לעד, שנזכה כל עם ישראל שיהיו לנו למליצי יושר, ולא נדע יותר צער, ונזכה לביא המשיח, ויקבץ נדחינו מארבע כנפות תבל. ת.נ.צ.ב.ה.
