עולם המחקר הביולוגי רשם ציון דרך יוצא דופן, לאחר שחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית הצליחו לתכנן וליצור נגיפים חדשים שמעולם לא התקיימו בטבע. המשימה בוצעה באמצעות בינה מלאכותית, שפותחה כדי ללמוד את "שפת" ה-DNA ולהרכיב רצפים גנטיים חדשים, באופן המזכיר את הדרך שבה מודלי שפה מייצרים טקסט.
במקום לאמן את המערכת על מילים ומשפטים, החוקרים הזינו לה מיליוני רצפים גנטיים של וירוסים, חיידקים, צמחים ובני אדם. לאחר תהליך הלמידה הצליחה הבינה המלאכותית להרכיב גנומים חדשים, ובכך הושג, לטענת החוקרים, הישג חסר תקדים: יצירת גנום שלם ומתפקד שתוכנן בידי מחשב.
החוקרים יצרו במעבדה 302 נגיפים מתוך מאות תכנונים שהציעה מערכת ה-AI. חלק מהם הוכיחו יכולת לפעול באופן מלא, להשתכפל בתוך תאים ולחסל חיידקים בניסויי מעבדה. עם זאת, המדענים מדגישים כי מדובר בבקטריופאג'ים – נגיפים התוקפים חיידקים בלבד – ולכן אינם חודרים לתאים אנושיים ואינם מהווים סכנה לבני אדם.
עוד באתר:
לדברי החוקרים, לטכנולוגיה החדשה עשויה להיות השפעה דרמטית על עתיד הרפואה. היכולת לעצב נגיפים בהתאמה אישית עשויה לספק מענה לזיהומים שנגרמים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, לקדם פיתוח תרופות חדשניות, לשפר טיפולים במחלות גנטיות ואף להאיץ יצירת נוגדנים וטיפולים ביולוגיים מתקדמים.
לצד ההתלהבות מההישג המדעי, בקהילה המדעית מזהירים מפני הסיכונים האפשריים. מומחים סבורים כי אותם כלים עשויים, אם יגיעו לידיים הלא נכונות, לשמש גם להנדסת נגיפים מסוכנים. משום כך גוברת הקריאה לקבוע רגולציה בינלאומית, כללי בטיחות ופיקוח הדוק על מחקרים בתחום הביולוגיה הממוחשבת.
החוקרים מציינים כי כל הניסויים בוצעו תחת נהלי בטיחות מחמירים ובמעבדות מאובטחות, אולם מדגישים כי ככל שהבינה המלאכותית תמשיך לשנות את עולם הביולוגיה והרפואה, יהיה צורך לאזן בין קידום החדשנות המדעית לבין שמירה על ביטחון הציבור ומניעת שימוש לרעה בטכנולוגיה.
