ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מנסה לאתר בכיר קובני מכהן או לשעבר שניתן יהיה לשכנע לקבל לידיו את השלטון בהוואנה ולשתף פעולה עם וושינגטון, כחלק ממסע הלחץ האמריקני המחריף על קובה. כך דווח ב"ניו יורק טיימס" מפי גורמים אמריקניים בהווה ובעבר.
לפי הדיווח, בבית הלבן אינם מכוונים בהכרח ל"החלפת משטר" מלאה שתמוטט את המערכת הקיימת, אלא לשינוי בתוך מבנה השלטון – בדומה למודל שיושם בוונצואלה לאחר לכידתו של ניקולס מדורו בינואר. שם, סגניתו דלסי רודריגס נכנסה לתפקיד הנשיאה הזמנית והפכה מבחינת האמריקנים לדמות פרגמטית יחסית, המסוגלת לשמר יציבות ובמקביל לעבוד עם וושינגטון.
הממשל אף לחץ על סוכנויות המודיעין האמריקניות לאתר בקובה דמות בעלת מאפיינים דומים. אלא שהערכת גורמי המודיעין פסימית בהרבה: לדבריהם, קובה דומה פחות לוונצואלה ויותר לאיראן. בשכבת ההנהגה הקובנית כמעט שאין גורמים פרגמטיים שיוכלו לתפוס במהירות את השלטון ולפנות לעבר ארצות הברית; רוב הבכירים הממתינים בעמדות מפתח מזוהים דווקא עם האגפים הנוקשים של המשטר.
עוד באתר:
לפי ה"טיימס", הממשל נע בחודשים האחרונים בין שתי גישות: ניסיון להגיע להסכמות עם השלטון הקומוניסטי הקיים לבין הכנת אפשרויות שיובילו להחלפת הנהגתו. בשבועות האחרונים הציגה וושינגטון להוואנה שורת דרישות, ובמקביל הציעה תמריצים אם הממשלה הקובנית תבצע שינויים משמעותיים.
בין הדרישות האמריקניות: ליברליזציה רחבה יותר של הכלכלה הקובנית, פתיחת השוק לחברות אמריקניות, רכישת נפט מארצות הברית והוצאת אנשי מודיעין רוסים וסינים מהאי. לפי הדיווח, חלק מהתמריצים שנשקלו כוללים הרחבת הסיוע ההומניטרי והקלה בחלק מהסנקציות האמריקניות. קובה כבר הכריזה על צעדים להרחבת הפעילות הפרטית במשק, אך בוושינגטון סבורים שהם אינם מתקרבים להיקף השינויים שטראמפ דורש.
המחסור בדמות מוסכמת כבר מוביל לבחינת שמות ספציפיים. אחד מהם הוא אוסקר פרס־אוליבה פראגה, קרוב משפחתו של פידל קסטרו, שהפך לאחרונה לבולט יותר בטלוויזיה הממלכתית ובהודעות רשמיות ואף העניק ראיון נדיר לתקשורת בינלאומית. לפי הדיווח, דווקא השלטון הקובני עשוי לראות בו מועמד אפשרי להמשך הדרך – אך בארצות הברית מעריכים שהוא כמעט בוודאות לא יהיה מקובל על ממשל טראמפ.
שם מסקרן יותר מבחינת וושינגטון הוא ראול גיירמו רודריגס קסטרו, נכדו של ראול קסטרו, המוכר בכינויים "ראוליטו" ו"אל קנגרחו". הוא שימש במשך שנים כמאבטחו של סבו, אך מעולם לא נשא בתפקיד ציבורי רשמי. לפי ה"טיימס", ייתכן שהממשל יהיה פתוח לבחון אותו כמועמד אפשרי.
מועמד נוסף שמוזכר הוא שר הפנים הקובני לזרו אלברטו אלווארס קאסאס. פרט משמעותי בדיווח הוא שבמהלך ביקורו של ראש ה־CIA ג'ון רטקליף בקובה השנה הוא נפגש הן עם נכדו של ראול קסטרו והן עם שר הפנים – פגישות שמקבלות כעת משמעות נוספת על רקע החיפוש אחר גורם שיוכל לשמש כתובת אמריקנית ביום שאחרי.
ה־CIA אף הקים בחשאי כוח משימה מיוחד לענייני קובה, צעד המעיד לפי הדיווח על כך שהאי הפך ליעד מרכזי יותר במדיניות הביטחון והמודיעין של הממשל. המטרה היא להגביר את הלחץ על הוואנה ולהיערך לתרחישים שונים אם המשטר יסרב לבצע את השינויים שדורש טראמפ.
ברקע עומד הניסיון האמריקני בוונצואלה – וגם הכישלון ליישם מודל דומה באיראן. לפי ה"טיימס", בזמן המלחמה באיראן ניסו גורמים אמריקניים וישראליים לאתר דמות מתוך המערכת שתוכל להשתלט על השלטון לאחר פגיעה בצמרת. בין השמות שנבחנו היה הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, שאמנם לא נחשב מתון אך הפך עם השנים למבקר של ההנהגה הדתית. התוכנית לא הבשילה, והאמריקנים הגיעו למסקנה כי המבנה האיראני מקשה מאוד על יצירת מעבר שלטון נשלט.
זה בדיוק החשש בנוגע לקובה: בעוד שבוונצואלה הייתה סגנית נשיא בעלת סמכות חוקתית ומערכת שלטונית שניתן היה להעביר אליה את הכוח במהירות, בקובה אין יורש ברור. ראול קסטרו, בן 95, עדיין מחזיק בהשפעה פוליטית עצומה אך אינו נושא עוד בתפקיד רשמי, ולכן אפילו סילוקו מהמערכת לא יביא אוטומטית להחלפת השלטון.
המתיחות החריפה לאחר שמשרד המשפטים האמריקני הגיש כתב אישום נגד ראול קסטרו. בוושינגטון יש מי שמזהים בכך דמיון למקרה מדורו, שנגדו עמד כתב אישום אמריקני עוד לפני המבצע שבו נתפס. אלא שבמקרה הקובני, גם גורמים אמריקניים מודים שהמשוואה מורכבת יותר בשל מעמדו הלא־רשמי של קסטרו ומבנה השלטון המלוכד בהוואנה.
לפי גורמים אמריקניים, מאז המבצע בוונצואלה נקטה קובה צעדי הגנה שנועדו להקשות על כוחות אמריקניים לבצע פעולה דומה נגד ראול קסטרו או הנשיא המכהן מיגל דיאס־קאנל. במקביל מפעילה ארצות הברית לחץ כלכלי כבד, שבין היתר פגע באספקת האנרגיה של האי והעמיק את המשבר הכלכלי.
לפי שעה, ב"טיימס" מדגישים כי התוכנית האמריקנית המדויקת עדיין אינה ברורה, ולא ידוע עד כמה רחוק יהיה טראמפ מוכן ללכת כדי לכפות שינוי בהנהגה הקובנית. מה שכן ברור הוא שבוושינגטון כבר אינם מסתפקים רק בהפעלת לחץ כלכלי: במקביל לסנקציות ולדרישות מהוואנה, הממשל מחפש באופן פעיל את האדם שיוכל, אם וכאשר יגיע הרגע, להפוך ל"דלסי רודריגס של קובה".
