אחד המוצרים המזוהים ביותר עם המטבח הישראלי שוב נעלם מהמקררים. כבר כמה שבועות שצרכנים מדווחים על מחסור בקוטג', ובעיקר בזה של תנובה, שנחטף במהירות מהמדפים ברגע שהוא מגיע לסופר. כתבה ששודרה ב־i24 יצאה לבדוק מדוע המחסור חוזר שוב ושוב, ומה הוא מלמד על שוק המזון בישראל.
"אתמול הלכתי לשני סופרים שונים, לשניהם לא היה קוטג'", סיפרה אחת הצרכניות. צרכנית אחרת תיארה את החיפוש במילים חדות יותר: "מה נסגר עם הקוטג'? אין קוטג'. אתם יודעים מה עברתי כדי להשיג קוטג'?". עובד באחת החנויות סיפר כי "קוטג' של תנובה נגמר תוך שעה, ברגע שמגיע".
לפי מירב קריסטל, כתבת הצרכנות של ynet ו"ידיעות אחרונות", מקור המחסור הנוכחי אינו בתקלה במכונת הייצור עצמה, אלא במערכת המחסן האוטומטי. לדבריה, שיבושים שנוצרו בתקופה האחרונה סביב מלחמות, חגים ושינויים בהיקפי הייצור גרמו לתקלה בתוכנה, ובמקביל נוצר קושי להביא טכנאים מגרמניה בשל המצב הביטחוני והגבלות ביטוחיות.
עוד באתר:
אלא שהמחסור הנוכחי מצטרף לשורה של תקלות ובעיות סביב המוצר בתקופה האחרונה. לפני כמה חודשים התלוננו צרכנים על קוטג' שהחמיץ במהירות, ובאפריל נרשם מחסור שיוחס למיעוט ימי ייצור. כעת, זמן קצר לאחר מכן, שוב נותרו מקררים ריקים.
פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, מתח ביקורת על המצב: "זה כל פעם סיפורים אחרים. התקלות הן תמיד היכן שהמחיר הוא יחסית זול, ואף על פי כן אנחנו נדחפים לקנות את המוצרים היותר יקרים".
השאלה הגדולה שעולה מהמחסור היא מידת התחרות בענף. לפי הנתונים שהובאו בכתבה, תנובה מחזיקה בכ־75% משוק הקוטג', בעוד שטראוס וטרה חולקות את יתרת השוק. איך יכול להיות שברגע שיש תקלה אחת קטנה במפעל, פתאום הסופרים ריקים?, תוהה הכתב רועי כץ. "תקלה במפעל אחד – ואין להשיג קוטג'".
הקוטג' כבר היה בעבר הרבה יותר ממוצר מזון. בקיץ 2011 הפך מחירו לסמל של מחאת יוקר המחיה, לאחר שמחיר גביע טיפס לכ־7 שקלים, לעומת כ־4 שקלים כשלוש שנים קודם לכן. בעקבות המחאה הורידו החברות מחירים ונמנעו במשך שנים מהתייקרויות חדות.
"המחאה הקודמת לא החזירה את הקוטג' לפיקוח, אבל היא כן הורידה את המחיר שלו", הסבירה קריסטל. לדבריה, חברות המזון "נבהלו מהגל הזה והבינו שצריך לשמור על המחיר של הגבינה הזאת סביר". גם שנים לאחר המחאה, הקוטג' נותר אחד המוצרים הרגישים ביותר מבחינת הציבור.
אלא שבשנים האחרונות המחיר שוב נע סביב 7 שקלים ומעלה, ובמקביל התייקרו מוצרי חלב וגבינות נוספים. לכך מצטרפות התייקרויות בתחומי החשמל, הביטוח, הארנונה, הדלק והחניה – כך שהקוטג' הופך שוב לסמל של שאלה רחבה בהרבה: כמה עולה לחיות בישראל.
זליכה קרא לפתיחת השוק לייבוא ולהפחתת מכסים ומכסות. מנגד, קריסטל ציינה כי ברוב המדינות מייצרים מוצרי חלב מקומית מסיבות של ריבונות וביטחון מזון, וכי גם ייבוא אינו בהכרח זול. במקרה של קוטג' קיימת גם בעיית חיי מדף קצרים.
ברקע הדברים עומדת הריכוזיות בענף המזון. אחד המרואיינים טען כי "אתה חושב שיש לך בחירה בסופר, אבל בעצם אתה לא יודע שכל מה שאתה קונה במדף שייך לאותה חברה". זליכה הוסיף כי לטענתו, הדרך להורדת מחירים עוברת בהגברת התחרות ובהגבלת כוחם של המונופולים הגדולים.
גם הצרכנים עצמם תיארו תחושת יוקר מתמשכת. "כיף בארץ, משפחתי והכול, אבל פשוט יקר פה. הכול יקר פה", סיפרה אחת המרואיינות. אחר הזכיר כי מחצית מהאוכלוסייה משתכרת פחות מ־9,000 שקלים בחודש ושאל: "איך אתה משלם? איך אתה חי?"
למרות הבחירות המתקרבות, המרואיינים בכתבה העריכו שיוקר המחיה מתקשה לתפוס את המקום הראשון בסדר היום הישראלי. לדבריהם, הנושא הביטחוני ממשיך בדרך כלל לדחוק את הסוגיות הכלכליות למקום השני.
ומה לגבי מחאת קוטג' חדשה? ההערכה בכתבה הייתה שהציבור הישראלי עייף אחרי שנים של מחאות ומאבקים. ובכל זאת, הקוטג' ממשיך להחזיק במעמד מיוחד – מוצר בסיסי, ישראלי מאוד, שכאשר הוא נעלם מהמדפים, כמעט כולם שמים לב.
בינתיים, יש גם מי שמצא פתרון ביתי. בכתבה הודגם כיצד ניתן להכין קוטג' מחלב בבית. "כל עוד יש חלב – אני סבבה", סיכמה אחת המשתתפות בכתבה שמכינה קוטג' ביתי בעצמה. אלא שהשאלה הגדולה נותרה פתוחה: מדוע מוצר בסיסי כל כך ממשיך להיעלם פעם אחר פעם – ומדוע תקלה אחת מסוגלת להשפיע על מדפים ברחבי המדינה.
