כאשר "מועצת השלום" לעזה הציגה ביום שישי האחרון את 'מפת הדרכים' – צמד מילים זכור לשמצה מהעבר, שמעוררים חלחלה בלב כל יהודי חפץ חיים – זה היכה בתדהמה את הדרג המדיני בישראל.
לפי המועצת, תוך 14 ימים בלבד מאישור התוכנית בידי הצדדים יושק לוח זמנים מפורט ששיאו בהעברת כל הסמכויות האזרחיות והביטחוניות לידי "הוועדה הלאומית לניהול עזה", כאשר ליבת התוכנית היא "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד". עוד לפי המסמך, חמאס ויתר פלגי הטרור הערביים יוותרו על השלטון והנשק הכבד יועבר מידיהם ויאוחסן במקום שמור על ידי הוועדה.
'פנינים' נוספות היו הפסקת התקיפות הישראליות, השארת כלי נשק 'אישיים' שימלאו את עזה בצורה שתהיה כפופה ל"הוראות החוקים הפלסטיניים הרלוונטיים" וכן שכוח הייצוב הבינלאומי הזמני ייפרס ברצועת עזה כדי להפריד בין הכוחות הישראליים לבין האזורים הנתונים לשליטת הוועדה ויפקח על עמידת כל הצדדים בהפסקת האש.
עוד באתר:
אלא שפרסום התוכנית הזו גרם, כאמור, לתדהמה מוחלטת. ההלם היה כפול נוכח מה שהצטייר כמשחק מרושע ומכוון, וזאת בשל פרסום מפת הדרכים כמה ימים בלבד אחרי שאושרה בקבינט, בתנאים אחרים לגמרי לפי גורמים עימם שוחחתי, כדלקמן:
הנושא העזתי נפיץ. זמן רב לא דיברנו עליו ובסתר ליבנו קיווינו שלא נדרש לו, אבל הוא מבעבע ודורש טיפול. אליבה דאמת, בירושלים קיוו שהמצב יישאר כפי שהוא. שהעיסוק באיראן ובלבנון ישכיח מתשומת הלב הבינלאומית את המתרחש בעזה, יביא להפסקת ניסיונות לכפות עלינו שלום מדומה ונסיגה מהרצועה, וייתן לישראל את האפשרות להמשיך ולנגוס אט אט בשטח העזתי ולהפציץ מחבלים דבר יום ביומו.
עם הפסקת הלחימה בשל ההסכם לשחרור החטופים בחודש החגים השנה נותרו בידי צה"ל 53% משטח הרצועה במה שקיבל מאותו זמן את השם "הקו הצהוב". עתה, עשרה חודשים לאחר מכן מחזיק צה"ל ב-70 אחוזים ממנה ובכל חודש הוא נוגס בחשאי בעוד כמה אחוזים. במקביל, צה"ל מחסל כל העת מחבלים ופוגע בהתעצמות של חמאס. זה לא מספיק בכלל, זה קצת מידי ומאוחר מידי, אבל הפסקת האש הפכה למשהו שלא באמת נאכף בשטח; אט אט צה"ל מגביר את התקיפות כנגד התארגנויות של ארגוני הטרור. כמעט לא מדברים על זה, אבל בשבועיים האחרונים היו ימים שבכל אחד מהם חוסלו עשרה מחבלים בזירות שונות. זה אמנם כאמור לא כמו שצריך, אבל היתה פעילות נרחבת מאחורי הקלעים והיא די נסתרה מעיני דעת הקהל הבינלאומית.
התחושה בישראל היא שהנציג העליון של המועצה ניקולאי מלאדנוב וחברים נוספים בצוות עשו 'אמבוש' מכוון ממניעים זרים, ופעלו בניגוד מוחלט כל מה שישראל הזהירה ממנו וקיבלה התחייבות שאזהרותיה אכן נלקחו בחשבון וייושמו.
לפי חבר בקבינט המדיני-בטחוני שביקש להישאר בעילום שם "תכנית טראמפ המקורית שהוצגה לצורך שחרור החטופים הייתה תכנית מסוכנת. פעלנו כדי לתקן אותה ופתאום הכול חוזר אלינו כאילו במשך שנה לא עשינו כלום".
חברת הקבינט אורית סטרוק אמרה לי השבוע בהקשר זה "בתוכנית המקורית היו יותר חורים מגבינה. היו בה הרבה אזורים אלסטיים שיכלו להיות מפורשים בצורה מאוד מאוד רעה ואמרתי את זה לראש הממשלה עם עמיתיי בישיבת הממשלה שהתכנסה בין ראש השנה ליו"כ כדי להתקדם לעסקת החטופים. הוא אמר שתפקידו לדאוג שזה לא יקרה, והוא באמת עבד והביא התחייבויות מהאמריקאים וסתם חלק מהחורים בצורה שמיטיבה איתנו.
"אני זוכרת" העידה "שבאותה ישיבת ממשלה דרמטית סיפרתי שבתפילת יום הכיפורים, בבית הכנסת שבו אני מתפללת ישנו פיוט מיוחד שנפתח במילים 'אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ'. פניתי לראש הממשלה ואמרתי לו: אינני יודעת איך אוכל לדבר על העוקד ונעקד בשעה שחיילים כה רבים נלחמו כדי לשחרר את עזה מידי המחבלים ולהסיר את האיום הבטחוני לשלומם של מיליוני יהודים, ועכשיו 'תכנית השלום' מעמידה בצל את מסירות נפשם ומייתרת את מותם של הנעקדים על קידוש השם".
ואכן פעולתם של שרי מפלגות הימין עשתה את שלה ושינויים רבים הוכנסו לכל אורכה של 'תכנית השלום'. סטרוק מונה רבים מהם כמו למשל שאף מדינה שעוינת את ישראל – קרי, עושה פעילות נגד ישראל בזירה הבינלאומית – לא תוכל להיות בתוך שום גוף שינהל את רצועת עזה או יהיה קשור לתוכנית השלום. אלו לא רק סעודיה, טורקיה או קטאר אלא גם צרפת, בריטניה וספרד, מתוך הבנה שאי אפשר לסמוך עליהן.
עוד הישג של ירושלים מול וושינגטון היה שכל נסיגה וכל שיקום של עזה יהיו תלויים בסיום הפירוז באופן מלא. "סוכם שזה לא יהיה תהליך מדורג, שהם מוסרים שלשה קלשינקובים ואנחנו נסוגים שלשה קילומטרים. זה נועד להיות פירוז מלא ורק אחר כך תחילה של נסיגת צה"ל ושל שיקום. בפועל לפי הנוסח החדש זה בדיוק להפך".
החלטה נוספת שישראל דחפה אז הייתה שכל שיקום של הרצועה יהיה בפיקוח מלא והדוק של ישראל. כלומר, שהכוחות החדשים שנועדו לשקם את עזה לא יחפרו למשל פירי ביוב ובפועל יתגלה בדיעבד שהם חפרו מנהרות של חמאס. כל תזוזה של כלי לצורך כל פעולת שיקום שהיא צריכה להיות בתיאום מלא ובשיקוף מלא. גם זה לא מופיע בנוסח החדש.
סעיף נוסף שגם הוא הופר כעת היה שהנשק הכבד של חמאס לא יועבר מיד ליד בתוך הרצועה, כלומר יועבר מחמאס לגוף הפיקוח ויישמר על ידו אלא יוצא מעזה ויושמד. "אחרת זה להעביר נשק ממוחמד א' למוחמד ב'" הסבירה לי סטרוק. "נתניהו הבין אז את כל הסכנות האלו ופעל מיד מול האמריקאים כדי לתקנם, אבל בפועל התוכנית החדשה חוזרת על כל הטעויות ורומסת את כל ההבטחות שניתנו לנו".
החלטת הקבינט להכניס לעזה את הכוח הרב לאומי התקבלה – טוענים סמוטריץ' וסטרוק במכתב ששלחו השבוע לראש הממשלה – על בסיס מידע שגוי, שכן הכוח שינהל את הרצועה היה אמור לעבוד לטובת בטחון ישראל, בשירות ישראל, מול חמאס. "נאמר לנו שהכוח יפעל בצד האדום של עזה וישתתף באיסוף הנשק" אומרת סטרוק "אבל לפי מפת הדרכים החדשה הכוח הרב לאומי יחצוץ בין הצדדים, יאכוף גם 'הפרות הפסקת אש' מצד ישראל; כלומר בפועל יכבול את ידינו, ויפעל רק בחציצה בינינו לבין החמאס ולא בתוככי 'האזור האדום' – אותו שטח שנותר בינתיים בידי חמאס. מלכתחילה הוא היה אמור לפעול שם ורק שם. לא להיות מפקח עלינו אלא להיות גוף שפועל אקטיבית לפירוז עזה מהנשק החמאסי".
חבר הקבינט האחר שביקש להישאר בעילום שם הרגיש משוחרר יותר ותקף בחריפות. "אנחנו נגד 'מפת הדרכים' שפורסמה שכן היא התרגום הרע ביותר ל'תכנית טראמפ' ובבת אחת היא מוחקת את כל הקווים האדומים שהצבנו ואת כל ההישגים. כשהתוכנית הוצגה בשבוע שעבר נאמר בה שוב ושוב שהיא לפי הדברים שטראמפ הציג אבל היא רחוקה משם. מנפנפים בטראמפ כדי להציג אותנו כמי שיוצאים נגדו ושוב מחרחרים מלחמה ומתנגדים לשלום וכדי שיכעס עלינו. לדעתי הקטארים בחשו כאן מאחורי הקלעים חזק כדי להציג את זה בצורה הנוכחית. אני בטוח שהם מעורבים בזה".
השר ביקש להחמיא לנתניהו ואמר "ראש הממשלה הופתע מאוד כי התוכנית שהוצגה קרעה לגזרים את מה שהוא עבד עליו שנה. לא ברור לנו אם זה מטראמפ או מהמתווך הבולגרי. אנחנו יודעים שחמאס ניהל מו"מ מול המתווכות ופשוט הוא רידד יותר ויותר את המוזג פירוז והציג כאן תוכנית מסוכנת מאוד לישראל. ראש הממשלה באמת נלחם בזה עכשיו. הוא מבין את הסכנה. הוא עובד מסביב לשעון נגד זה".
מה שחמור בעיני אותו שר בתוכנית החדשה הם כמה סעיפים אחרים, נוספים על הסעיפים עליהם הצביעה סטרוק. "מפת הדרכים קובעת שמחבלי החמאס ייפסלו מלהיות חלק מהמערכת הניהולית של עזה ולכן כפיצוי יקבלו פנסיה לכל החיים ממועצת השלום. זו שערורייה זועקת לשמיים. זה אומר שמועצה שנועדה לקדם שלום משקיעה את הכסף שלה בתשלום פנסיות למחבלי חמאס לכל ימי חייהם. מלבד זאת, בשעה שהיא משלמת את הפנסיות למחבלים, ארגון הטרור לא יהיה מחויב להם, ייקח את כספי הפנסיות שלהם וישקיע אותו בטרור.
"בנוסף, השיקום של הרצועה לא מותנה בשום דבר. לא בהקפדה ישראלית על החומרים שמנותבים ולא בסעיפים בעיתיים אחרים שהשיקום טומן בחובו.
"סעיף מקומם נוסף העולה על כולנה הוא זה הקובע כי החוק שיופעל על כל הגופים שיפעלו בעזה יהיה 'החוק הפלסטיני'. הבעיה שהחוק הזה לא רואה בעיה בפגיעה בישראל. נהפוך הוא. מחבלים מקבלים שכר חודשי קבוע מהרשות הפלסטינית. עבורם זו מצווה ששכרה בצידה. לומר שהחוק בעזה החדשה יהיה החוק הפלסטיני זה אומר שאנחנו מסכימים שהנורמה החוקית והשלטונית יהיו של פת"ח, של אש"ף, שמקדם ומקדש את הטרור נגד ישראל.
"זו שערורייה שכן ארה"ב מנהלת היום מגעים מול הרש"פ ובראש הדרישות יש את הבקשה לבטל את התמיכה בטרור, וביד השנייה היא מתירה את קיומו של אותם חוקים מסוכנים ומעוותים ברצועה".
שורת המחץ שלו היתה: "אנחנו מאבדים אמון בגוף הזה. הוא מתנהל בצורה חד צדדית נגד הנקודות הרגישות ביותר לביטחונה של ישראל ונגד הצהרות של טראמפ שעזה תהיה מפורזת ולא יצא ממנה סיכון נגד ישראל. לא נוכל להסכים בשום צורה להחלטות שלו. זו מועצה שמוליכה למלחמה, לא לשלום".
לדבריו, "בתגובה ללחץ שלנו, ראש הממשלה הבין מיד את הבעיה ועשה שלשה צעדים בשטח. הראשון – ישראל לא תיסוג מכלום לפני שעזה תפורז לחלוטין. השני – המשך החיסולים, כפי שקרה גם השבוע, ללא כניסה להקפאה של ארבעה עשר יום נוספים. השלישי – שיחות מול גורמים בוושינגטון כדי לשנות את המתווה המוצג.
בנקודה זו עימתתי את השר עם דברים ששמעתי שעה קודם לכן מגורם בטחוני, לפיהם, ישראל הסכימה למתווה והחליטה בחשאי לנצור את האש החל מהלילה שבין יום שני לשלישי השבוע, מלבד במקרים חריגים שבהם יזוהה 'איום קיומי'. השר היה מופתע. "זה במפורש הפוך ממה שנאמר לנו בישיבת הקבינט. אני יודע שידי צה"ל לא כבולות, אבל אעלה את הדברים כדי לבדוק את הטענות".
בסיום דבריו אמר השר, בהתייחסו לפעולות של ראש הממשלה כי "מה שהוא עושה זה חשוב אבל לחלוטין לא מספיק. אנחנו חושבים שצריך יותר מזה. בתגובה להצגת התוכנית החדשה שנותנת גיבוי מלא לחמאס צריך פשוט ללכת אחורה. אם הם עושים משחקים ומשנים את הכללים ופוגעים במה שפוגע לנו בביטחון, אנחנו לא מרשים להכניס שום גוף פיקוח לרצועה. אנחנו לא רוצים לסכן את בטחון עם ישראל. בכלל, נתניהו היה מופתע מאוד מהחלטת מועצת השלום, ולא כפי שגורמים מטעמה פרסמו שהוא היה מודע לדברים. ידענו שחמאס מנסה להכניס שינויים אבל הופתענו שהם התקבלו בפועל. הוא יצא נגד זה בצורה תקיפה. הוא מודאג לא פחות מאיתנו. הוא לא מקל ראש" אמר עוד השר. אבל השאלה האמיתית, לדבריו לא נוגעת בנתניהו. היא נוגעת בשאלת זכות קיומה והחלטותיה של מועצת השלום ומפת הדרכים של המועצה. "זו מפת דרכים מסוכנת. נוראה. זה התרגום המעשי הגרוע ביותר שניתן לתת לתכנית טראמפ".
ובחזרה לשרה סטרוק, לדבריה: "למדינת ישראל אסור להסכים למפה הזו. החיילים נפלו כדי להסיר כל איום מעזה כלפי ישראל, וכרגע המטרה הזו בסכנה נוראה. זה יכול להיות אסון נורא ואיום. החיילים נפלו לחינם כדי ששוב תהיה ישות טרור בעזה?".
השר היחיד בקבינט שהצביע נגד 'תכנית השלום' כשזו הוצגה לקבינט בגרסה אחרת לחלוטין לפני כשבועיים היה יו"'ר 'עוצמה יהודית' השר איתמר בן גביר. לסטרוק אין יכולת הצבעה שכן היא משקיפה בקבינט, אבל היא הביעה באותו דיון את דעתה הנחרצת נגד מתווה כלשהוא.
עתה, היא פנתה כאמור לראש הממשלה במכתב מיוחד ביחד עם יו"ר מפלגתה סמוטריץ' ובו ביקשו לקיים דיון והצבעה נוספים, שכן אישור המתווה על ידי הממשלה היה שגוי ומוטעה.
כששאלתי אותה מה יקרה אם נתניהו יאשר בכל זאת את המתווה, אמרה: "אני לא מאמינה שזה יקרה, אבל אנחנו לא חותמת גומי. הראנו בעבר שלא.
"ניאבק על זה בכל הכוח. זה המאבק על העתיד של ישראל וביטחונם של תושביה.
"אנחנו לא סרבני שלום. אנחנו סרבני אסון".
