שלב משמעותי נוסף ב"רפורמת סער" בדיני התעבורה נכנס ביממה האחרונה לתוקף: החל מסוף השבוע הורחב המסלול המינהלי גם לעבירות תנועה שהקנס עליהן נע בין 750 ל־1,500 שקלים, וכן לעבירות מהירות מסוג ברירת משפט. המשמעות היא שבמקרים רבים נהג שיקבל דו"ח כבר לא יוכל לבחור במסלול הישן של "בקשה להישפט" בפני שופט תעבורה, אלא יצטרך לפעול במסגרת בית הדין המינהלי לתעבורה.
הרפורמה נולדה עוד בתקופת כהונתו של גדעון סער כשר המשפטים בממשלת בנט-לפיד-עבאס, מתוך מטרה להעביר חלק גדול מעבירות התעבורה מהמסלול הפלילי למסלול מינהלי, להפחית את העומס בבתי המשפט ולנהל את רוב ההליכים באופן דיגיטלי. סער הסביר עם קידום התוכנית כי המהלך מבטא תפיסה של דה־פליליזציה וימנע הליכים פליליים והגעה מיותרת לבתי המשפט.
השלב הראשון של החוק החל כבר ב־8 בפברואר 2026 וכלל עבירות שקנסיהן בין 100 ל־500 שקלים, למעט עבירות מהירות. החל מ־8 באוגוסט הורחב בית הדין גם לעבירות מהירות ולעבירות שקנסיהן 750–1,500 שקלים. בדיוני ועדת הכלכלה צוין כי בין העבירות שעוברות למסלול החדש נמצאות גם עבירות משמעותיות כגון שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, מעבר באור אדום ועבירות מהירות מסוימות.
עוד באתר:
אז מה קורה לנהג שחושב שהדו"ח שגוי? במקום לבקש להישפט במסלול הפלילי כפי שהיה נהוג בעבר, הוא יכול להגיש ערר לבית הדין לתעבורה. ככלל, ההליך מתנהל בכתב ובאמצעים מקוונים, על סמך הטענות והראיות שמגישים הצדדים. רק כאשר בית הדין סבור שהדבר נדרש לשם עשיית צדק ניתן לקיים דיון, תחילה באמצעים טכנולוגיים ובמקרים חריגים גם בנוכחות פיזית.
אחד השינויים המשמעותיים נוגע לשיקול הדעת בעונש. בניגוד לבית משפט פלילי לתעבורה, בית הדין המינהלי אינו רשאי להפחית או להגדיל את שיעור הקנס הקבוע בחוק. הוא כן יכול לאשר את הדו"ח, לבטל אותו, לשנות את ההחלטה או אפילו לשנות את הפרת התעבורה המיוחסת לנהג. לכן התיאור שלפיו מדובר ב"בוט" שמוציא תוצאה אוטומטית אינו מדויק משפטית – חבר בית הדין בוחן את הטענות והראיות – אך במקרה שבו ההפרה נותרת על כנה, אין לו חופש לקבוע קנס אחר בהתאם לנסיבות האישיות כפי שהיה ניתן במסגרת ההליך הפלילי.
גם הטענה שאין כמעט אפשרות לערער דורשת סייג: החוק כן מאפשר לערער על החלטה סופית של בית הדין המינהלי לבית משפט השלום לענייני תעבורה. על החלטות ביניים נדרשת רשות ערעור, ובהמשך קיימים מסלולים נוספים בהתאם להוראות החוק. כלומר, זכות הביקורת השיפוטית לא נעלמה, אך הדרך אל בית המשפט השתנתה – הוא כבר אינו התחנה הראשונה של הנהג.
הרפורמה עוררה לאורך הדרך גם התנגדות. ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין הזהירה כבר בשלבי החקיקה מפגיעה בזכויות נהגים וממעבר ממערכת משפטית רגילה להליך מינהלי מצומצם יותר. מנגד, תומכי המהלך טענו כי אין הצדקה לנהל מאות אלפי עבירות ברירת משפט במסגרת פלילית מלאה וכי המערכת החדשה תאפשר טיפול מהיר ויעיל בהרבה.
החששות התחדדו גם מנתוני היישום הראשונים. בדיון בוועדת הכלכלה ביוני טען יו"ר מועצת המובילים והמסיעים כי מתוך כ־500 עררים שהוגשו על דוחות במסגרת המערכת החדשה, רק תשעה התקבלו. יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן מתח באותו דיון ביקורת על משרד התחבורה ודרש הקלות לנהגים נורמטיביים.
במקביל אישרה ועדת הכלכלה ביוני את התאמת שיטת הניקוד לרפורמה, לאחר שנקבעה הקלה שלפיה עבירות בהיקף של עד שש נקודות יימחקו לאחר שנה, לצד החמרת ניקוד בעבירות מסכנות חיים כגון שימוש בטלפון, מעבר באור אדום ונסיעה בשוליים.
בשורה התחתונה, החל מהימים האחרונים המהפכה כבר נוגעת לחלק גדול בהרבה מציבור הנהגים: גם מי שנתפס בעבירת מהירות או קיבל דו"ח גבוה יחסית עשוי לגלות שהמסלול המשפטי שהכיר השתנה מן היסוד. לא עוד בקשה אוטומטית להישפט בבית המשפט לתעבורה – אלא ערר דיגיטלי לבית דין מינהלי, כאשר בית המשפט הופך לערכאת הערעור.
