החלטה משמעותית בהוצאה לפועל: רשם ההוצאה לפועל נתנאל נאמן הורה להפחית כ־1.9 מיליון שקל מתיק מזונות שנוהל נגד גבר גרוש תושב השפלה, לאחר שקבע כי הסכום אינו מהווה למעשה חוב מזונות, אלא מקורו בהלוואות ובערבויות שניתנו במסגרת עסקיו. ההחלטה התקבלה לאחר שגרושתו חידשה נגדו את הליכי הגבייה ואף הוציאה נגדו פקודת מאסר. הגבר, ח', יוצג בהליך בידי עו"ד צבי וישנגרד.
תחילת הפרשה בהסתבכות כלכלית של העסק שניהל ח', כאשר רעייתו דאז הייתה ערבה לחובותיו. במקביל לקריסת העסק התפרקו נישואיהם, והשניים הסדירו את גירושיהם בבית הדין הרבני באשדוד. בשל מצבו הכלכלי התקשה ח' בתשלום המזונות, וגרושתו פתחה נגדו תיק בהוצאה לפועל. חודשים לאחר הגירושין קיבלה האישה דרישת חוב מהבנקים בסך 1.5 מיליון שקל בגין ערבויות להלוואות שלא נפרעו.
לאחר דין ודברים הסכימו בני הזוג לשעבר לצרף לתיק המזונות גם את חוב הערבות, וכן הלוואה נוספת בסך 400 אלף שקל שנתנה האישה לח'. בית הדין הרבני באשדוד אישר את ההסכמות כתוספת להסכם הגירושין. אלא שבספטמבר 2020 פנה ח' להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. גרושתו הגישה במסגרתו תביעת חוב על מלוא הסכום שבתיק ההוצאה לפועל וטענה כי מדובר בחוב מזונות.
עוד באתר:
עו"ד וישנגרד התנגד לסיווג ודרש לקבוע כי 1.9 מיליון השקלים הם חוב עסקי רגיל, מאחר שמקורם בערבויות ובהלוואות ולא באי־תשלום מזונות. הנאמנת שמונתה לח', עו"ד רות שוורץ, קיבלה עמדה זו וקבעה כי מדובר בחוב כספי רגיל. הגרושה לא ערערה על ההכרעה, ובנובמבר 2025 קיבל ח' הפטר חלוט מחובותיו, לאחר ששילם 143 אלף שקל בהתאם להפטר המותנה שנקבע בעניינו.
אלא שלאחר סיום הליך חדלות הפירעון חידשה הגרושה את הגבייה בהוצאה לפועל על מלוא החוב הרשום ואף הוציאה נגד בעלה לשעבר פקודת מאסר, הליך שהחוק מאפשר ביחס לחייבי מזונות. בעקבות זאת הגיש וישנגרד בקשה בטענת "פרעתי", ובה טען כי החוב המרכזי כבר סווג כחוב רגיל ונכלל בהפטר, וכי חוב המזונות המקורי, ככל שנותר ממנו סכום כלשהו, נמוך משמעותית.
רשם ההוצאה לפועל נתנאל נאמן קיבל את הטענה וקבע כי לאחר שהנאמנת הכריעה שמדובר בחוב רגיל והגרושה לא ערערה על כך במועד, החוב נכלל בהפטר ואינו ניתן עוד לגבייה. הרשם הבהיר כי העובדה שהצדדים הסכימו בעבר לגבות את הסכום באמצעות תיק המזונות אינה משנה את מהותו במסגרת דיני חדלות הפירעון.
בהחלטה הורה הרשם להפחית מקרן החוב בתיק 1.9 מיליון שקל, לצד הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בגינו. עוד נקבע כי ככל שלא תישאר יתרת חוב לאחר ביצוע ההפחתה, תיק ההוצאה לפועל ייסגר.
עו"ד צבי וישנגרד, יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, מסר: "לא הכותרת שניתנת לחוב, וגם לא תוספת להסכם הגירושין שנחתמת כחוק, קובעים את מעמד החוב, אלא מקורו ומהותו. כאשר מדובר בהלוואות ובערבויות עסקיות, לא ניתן להפוך אותן לחוב מזונות, ובכך לעקוף את דיני חדלות הפירעון ולשלול מהחייב את זכויותיו".
