בצמרת הצבא האמריקני מתגבשת מחשבה על שינוי משמעותי בפריסת הכוחות במזרח התיכון בעקבות המלחמה עם איראן: צמצום הנוכחות הצבאית בחלק ממדינות המפרץ הפרסי והסטת חלק מהכוחות מערבה. במרכז הדיונים עומדת גם האפשרות להרחיב את הנוכחות האמריקנית בישראל – מהלך שמעורר מחלוקת בוושינגטון, בין היתר בשל שיקולי מודיעין וביטחון. כך לפי דיווח חדש ב'וושינגטון פוסט'.
מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, אדמירל בראד קופר, תומך לפי הדיווח בבחינה של צמצום הכוחות האמריקניים המוצבים במפרץ לאחר סיום המלחמה. העמדה עלתה במסגרת דיונים ותכנון מקדים בפנטגון בנוגע לאופן שבו תיראה הפריסה הצבאית האמריקנית באזור ביום שאחרי הלחימה. בשלב זה אין מדובר בהחלטה: לפי הפרסום, שר ההגנה פיט הגסת' טרם הורה רשמית לפתוח בתהליך לצמצום הכוחות או לשינוי הפריסה.
הרקע לדיונים הוא בין היתר הפגיעוּת שהתגלתה בבסיסים האמריקניים באזור במהלך המלחמה. ארה"ב החזיקה לאורך הלחימה כוח צבאי משמעותי במזרח התיכון, כולל נוכחות ימית כבדה. גם במהלך הפסקת האש נותרו באזור כוחות ימיים משמעותיים, ובשלבים קודמים של העימות אמר קופר כי הצבא האמריקני ערוך להחזיק את כוחותיו באזור לאורך זמן ככל שיידרש.
עוד באתר:
אחת השאלות הרגישות שנבחנות היא לאן יועברו כוחות במקרה שהנוכחות במדינות המפרץ אכן תצומצם. לפי הדיווח, גורמים ניציים בוושינגטון תומכים בהעברת נתח משמעותי מהכוח לבסיסים בישראל. למעשה, הנוכחות הצבאית האמריקנית בישראל כבר התרחבה בתקופה האחרונה: בקריית גת פועל מרכז תיאום אזרחי-צבאי בהובלת סנטקום, שבו הוצבו מאות אנשי צבא אמריקנים לצד נציגים ישראלים ונציגי מדינות וארגונים נוספים.
אלא שהאפשרות להפוך את ישראל למוקד משמעותי יותר של הפריסה האמריקנית מעוררת הסתייגות בחלק ממערכת הביטחון בארה"ב. אחת הסוגיות שעלו היא ביטחון המידע והחשש מפגיעוּת בתחום הריגול הנגדי. מדובר בנושא רגיש במיוחד על רקע דיווחים קודמים שלפיהם סוכנות הביון של הפנטגון העלתה בחודשים האחרונים את הערכת איום הריגול הנגדי מצד ישראל לרמה הגבוהה ביותר, בעקבות חששות אמריקניים מפעילות איסוף מודיעינית נגד בכירים שעסקו במדיניות כלפי איראן. מנגד, גורמים אמריקניים אחרים דחו את הטענות, וישראל וארה"ב הכחישו רשמית חלק מהפרסומים בנושא.
לפי דיווחים שפורסמו ביוני, החשש בפנטגון התמקד בין היתר בניסיונות לכאורה לאסוף מידע על בכירים אמריקנים המעורבים במגעים ובקבלת החלטות הנוגעות לאיראן. ה'ניו יורק טיימס' דיווח אז על חששות מפני ניסיונות האזנה לבכירים ובהם השליח סטיב וויטקוף ובכירים בפנטגון. חשוב להדגיש כי מדובר בטענות שיוחסו לגורמי ממשל ומודיעין אמריקניים ולא בממצא פומבי שהוכח באופן עצמאי.
לצד המחלוקת, שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בין המדינות נותר עמוק. ועדת המודיעין של הסנאט אף קבעה השנה כי שיתוף מודיעין עם ישראל הוא מרכיב מרכזי בביטחון האזורי וכי מודיעין ישראלי סייע להגנה על אנשי ונכסי ארה"ב. מכאן שהדיון אינו עוסק בהכרח בהתרחקות מישראל, אלא בשאלה כיצד לאזן בין היתרונות המבצעיים שבהעברת כוחות מערבה לבין הסיכונים הביטחוניים והמדיניים הכרוכים בריכוז נוכחות אמריקנית גדולה בישראל.
אם ההצעה תתקדם, היא עשויה לסמן שינוי בתפיסה האמריקנית המסורתית במזרח התיכון: במשך עשרות שנים נשענה וושינגטון על מערך בסיסים רחב במדינות המפרץ כדי להרתיע את איראן, להגן על נתיבי השיט ולהקרין כוח באזור. המלחמה והתקיפות על בסיסים אמריקניים עשויות כעת להוביל את הפנטגון לבחון מחדש את אותה פריסה – אך נכון לעכשיו מדובר בתכנון ובמחלוקת פנימית, ולא בהחלטה שהתקבלה.
