בית משפט השלום בחיפה פרסם החלטה תקדימית האוסרת למכור במכירה פומבית טלאי צהוב ופריטי לבוש וסמלים שנשאו יהודים בתקופת השואה. לפי הדיווח, מדובר בפעם הראשונה שבה בית משפט בישראל קובע מגבלה מסוג זה על מסחר פומבי בפריטי שואה, מתוך תפיסה כי מדובר בפריטים בעלי משמעות היסטורית ולאומית החורגת מערכם הכספי.
ההליך המשפטי נפתח בעקבות תביעה שהגיש ד"ר שמעון סבג, יו"ר עמותת "יד עזר לחבר" ומנהל מוזיאון השואה בחיפה, נגד בית מכירות פומביות. סבג הגדיר את ההחלטה "פורצת דרך" וטען כי מקומם של הפריטים ההיסטוריים הוא במוזיאונים ובאתרי הנצחה, שבהם יוכלו לשמש עדות עבור הדורות הבאים, ולא באוספים פרטיים הנסגרים מעיני הציבור.
לדבריו, במשך השנים נאלצו ארגוני הנצחה להתמודד פעם אחר פעם עם מכירת חפצים מתקופת השואה ואף להשתתף במכירות כדי למנוע את היעלמותם לידיים פרטיות. "עד היום נתקלנו בפריטים שנמכרו בבתי מכירות ונאלצנו להציע מחירים", סיפר סבג. לדבריו, עצם הפיכת בגדי אסירים, טלאים צהובים, מסמכי גטאות וחפצים אישיים לסחורה גורמת כאב עמוק לניצולי שואה החיים עמנו.
עוד באתר:
סבג אף התריע מפני התעניינות של גורמים נאציים וניאו-נאציים בפריטים מסוג זה. לדבריו, במקרה שאירע לאחרונה הוצעו למכירה יותר מ-800 פריטים שהיו שייכים ליהודים שנרצחו בשואה, ובהם מסמכים, בגדים, טלאים צהובים וחפצים אישיים. לטענתו, בין המתעניינים באוסף היו גם ארגונים ניאו-נאציים. לבסוף רכשה עמותתו את האוסף והעבירה אותו למוזיאון השואה שהיא מפעילה בחיפה.
בהמשך התברר כי כמה מהפריטים באוסף השתייכו לחיילים פולנים שהוצאו להורג בידי הנאצים. לאחר שהתקבלו פניות מפולין, החליט סבג להשיב את החפצים ללא תמורה: חלקם הועברו למשפחות החיילים ואחרים הגיעו לתצוגה במוזיאון באזור אושוויץ-בירקנאו. לדבריו, אותו עיקרון צריך לחול על חפציהם של כלל קורבנות הנאצים, ללא קשר לזהותם של המבקשים לרכוש אותם.
על פי סבג, משמעות ההחלטה היא שהפריטים שעליהם חל פסק הדין לא יוכלו להימכר במכירה פומבית לציבור, אלא למוזיאונים העוסקים בהנצחת השואה. הוא ציין כי בעבר כבר הביעה היועצת המשפטית לממשלה עמדה המתנגדת למכירות פומביות מסוג זה, אולם לדבריו עד כה לא ניתנה הכרעה שיפוטית המעגנת את העיקרון.
סבג מעריך כי להחלטה החיפאית עשויה להיות משמעות גם מעבר לישראל. לדבריו, גופי הנצחה ברחבי העולם יוכלו להסתמך על התקדים הישראלי במסגרת מאבקם נגד מכירות של פריטים אישיים מתקופת השואה. מבחינתו, המטרה היא להבטיח שהעדויות המוחשיות מתקופת ההשמדה יישמרו במרחב הציבורי וימשיכו לספר את סיפורם של הקורבנות גם לדורות שיבואו.
