משמרות המהפכה האיראניים נערכים, לפי תחקיר של גוף התקשורת האופוזיציוני איראן אינטרנשיונל, לפתיחת חזית ימית חדשה הרחק מגבולות איראן – בלב עורקי המסחר של מזרח אסיה. שני מקורות המקורבים לארגון טוענים כי יחידה 4000 של מודיעין משמרות המהפכה החלה לתכנן פעולות חבלה נגד כלי שיט מסחריים, צבאיים ופרטיים. ברשימת היעדים נמצאים מצרי מלאקה ובנגקה, נמל טנג'ונג פריוק באינדונזיה ושניים מהנמלים החשובים בסין – נינגבו-ג'ושאן ושנגחאי. יודגש כי מדובר בטענות המבוססות על מקורות התחקיר ולא בהודעה רשמית של איראן.
במוקד התוכנית נמצא לפי הדיווח רחמן מוגדם, מפקד יחידה 4000, המוגדרת כזרוע למבצעים מיוחדים של מודיעין משמרות המהפכה ועוסקת, לפי התחקיר, גם בפעולות חבלה ובהתנקשויות נגד מתנגדי המשטר ומטרות ישראליות מחוץ לאיראן. מוגדם שימש בעבר סגן המתאם של מערך ביטחון המידע במשרד ההגנה האיראני. בתקשורת הישראלית דווח כי נהרג בתקיפות ב-4 במרץ 2026, אולם המקורות ששוחחו עם איראן אינטרנשיונל טוענים כעת כי שרד וממשיך לפקד על היחידה. יום לאחר הדיווחים על מותו שוגרו שני כטב"מים איראניים לעבר נחצ'יבאן שבאזרבייג'ן, וב-CNN דווח אז כי האיראנים ראו במהלך נקמה על חיסולו שיוחס לישראל.
היעד הרגיש ביותר בתוכנית הוא מצר מלאקה, אחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם והנתיב הימי הקצר המחבר בין יצואניות הנפט במזרח התיכון לשווקים הגדולים של מזרח אסיה. במחצית הראשונה של 2025 עברו במצר כ-23.2 מיליון חביות נפט ביום – כ-29% מהסחר הימי העולמי בנפט. שיבוש התנועה במלאקה במקביל לפגיעה במעבר במצר הורמוז עלול ליצור לחץ בשני קצותיו של נתיב האנרגיה מהמפרץ לאסיה, לחייב ספינות לבצע מעקפים ארוכים ולהקפיץ את זמני ההפלגה ועלויות ההובלה. מצר בנגקה שבאינדונזיה קטן יותר, אך חשיבותו נובעת בין היתר מהיותו מסלול מקשר בין מצר סונדה לסינגפור.
עוד באתר:
אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית, לפי התחקיר, הוא יצירת תשתית מבצעית שתאפשר לטהרן לטשטש את מעורבותה. לשם כך נטען כי משמרות המהפכה פעלו לגיוס אזרחים שאינם איראנים, להבאתם לאיראן לצורך הכשרה ולאחר מכן להחזרתם למדינותיהם. בתאילנד מצביע הדיווח על סייד מומן סאקיטיצ'ה, בכיר בקהילה השיעית המקומית שנפגש לפני כשנתיים בטהרן עם נציגי ארגון הטרור חמאס במסגרת המגעים לשחרור 31 החטופים התאילנדים מעזה. הוא מתואר כמקורב גם לסולימאן חוסייני, איש דת תאילנדי העומד בראש קרן אל-מהדי ומשמש אימאם במסגד רוחאללה בנאקון סי תמרט. חוסייני מקיים לפי הדיווח קשרים עם אוניברסיטת אל-מוסטפא בקום, שעליה הטילה ארה"ב סנקציות ב-2020 בטענה לקשרים עם כוח קודס ולסיוע בגיוס עבורו.
אינדונזיה, לפי המקורות, הפכה למוקד מרכזי יותר של התשתית. בתחקיר מוזכרים סייד זוהיר יחיא, העומד בראש ארגון אהל אל-בית במדינה, ועבדאללה סקאף, ראש סמינר דתי בבוגור וארגון צעירי אהל אל-בית. השניים, יחד עם סאקיטיצ'ה התאילנדי, הציגו לכאורה מועמדים ליחידה 4000. האחריות לגיוס ולהכשרה נמסרה, לפי הדיווח, למוחסן אגאזאדה ולוחיד יקה-דהקאן, אחיו של קצין המודיעין האיראני הבכיר עלי יקה-דהקאן, המכונה "דוקטור". התחקיר קושר לרשת הקשורה אליו גם שישה חשודים שנעצרו בטורקיה לפני כשבעה חודשים בחשד לריגול אחר בסיס אינג'ירליק ולניסיון להבריח כטב"ם לקפריסין.
איראן אינטרנשיונל טוען כי זיהה שלושה מגויסים שיועדו לפעילות הימית: פנדו יודאהווינאטה ושני אזרחים אינדונזים נוספים – ארדיאנטה מוטוהא ומוחמד חוסיין. יודאהווינאטה מתואר בתחקיר כחבר רשמי בחיזבאללה וכמי שהשתלב במערך הביטחוני האיראני לאחר הגעתו לטהרן. המקורות מייחסים לו גם מעורבות בניסיון לבצע פיגוע התאבדות נגד שגרירות ישראל בבנגקוק לפני 32 שנה וקושרים את שמו לפיגועים בסרי לנקה. לפי התחקיר, שלושת האנשים הגיעו לטהרן ועברו הכשרה שנועדה להכינם לפעילות חשאית בנמלים ובנתיבי השיט במזרח אסיה.
הדיווח מקבל משמעות רחבה יותר על רקע האיומים האיראניים להרחיב את המערכה הימית. מאז פרוץ "מלחמת 40 הימים" איראן סגרה את מצר הורמוז, ובמקביל החות'ים הנתמכים בידי טהרן שיבשו את השיט בבאב אל-מנדב. מוחסן רזאי הזהיר לפני כחודשיים כי המשך המלחמה והמצור הימי יביא להרחבת העימות לאוקיינוס ההודי ולים התיכון, ואילו מפקד כוח קודס אסמאעיל קאאני דיבר על מטרות ימיות נוספות מעבר להורמוז ולבאב אל-מנדב. אם הטענות בתחקיר יתממשו לפעילות מבצעית, פגיעה בו-זמנית במלאקה, בנגקה ובנמלי מזרח אסיה עשויה להפוך את הלחץ האיראני מאיום אזורי לאיום על שרשרת הסחר והאנרגיה המחברת את המזרח התיכון עם כמה מהכלכלות הגדולות בעולם.
