פער בין הנוהל הרשמי לבין המתרחש בשטח? לפי מספר עדויות שהגיעו בימים האחרונים, חרדים המוגדרים עריקים ומגיעים למעבר הגבול טאבה אינם נעצרים בכל מקרה ומועברים למשטרה הצבאית, אלא במקרים רבים מתבקשים לשוב על עקבותיהם ולא לצאת מהארץ.
על פי העדויות, אנשי רשות האוכלוסין במעבר אינם מזעיקים בכל מקרה את המשטרה הצבאית כאשר עולה התראה הנוגעת למעמדו הצבאי של הנוסע. עם זאת, בעבר כבר התרחשו במעבר גם מעצרים של נעדרי גיוס.
הטענות מקבלות משנה עניין על רקע האכיפה המוגברת בתקופה האחרונה נגד בני ישיבות המוגדרים כנעדרי גיוס ומבקשים לצאת מישראל דרך מעברי הגבול.
עוד באתר:
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה כי "צווי עיכוב ניתנים מסיבות מגוונות. בכל מקרה שמגיע לשדה וקופצת התראה כי יש לו צו עיכוב יציאה, מועבר לגורם הרלוונטי. אם צו העיכוב הוצא על ידי הצבא, הנושא מועבר לגורם הצבא שנמצא במעבר".
גם בצה"ל דוחים את הרושם שלפיו אין אכיפה במעבר טאבה. מדובר צה"ל נמסר כי "בהתאם להערכות המצב, תוגבר כוח האדם וההיערכות למעצרי נעדרי גיוס בכלל מעברי הגבול".
בצה"ל הוסיפו כי בחודש האחרון נעצרו במעבר טאבה כ-30 משתמטי גיוס, וכי "פעילות האכיפה במרחב האזרחי מחייבת תיאום עם הגופים הרלוונטיים".
העדויות שהגיעו מעלות אפוא שאלה באשר לאחידות האכיפה בפועל: בעוד הרשויות מדגישות כי המנגנון להעברת המעוכבים לגורם הצבאי פועל, לפי העדויות בשטח ישנם מקרים שבהם אדם שמעמדו הצבאי מונע ממנו לצאת מהארץ פשוט מוחזר לאחור מבלי להיעצר.
