הרב מוטקה בלוי התייחס בחריפות לסערה סביב אירועי הסליחות המלווים בכלי נגינה, בעקבות מכתבם של גדולי התורה הליטאים נגד התופעה. כבר בפתח דבריו בחר בלוי בהגדרה נוקבת במיוחד למופעים שהפכו בשנים האחרונות לנפוצים יותר ויותר בתקופת אלול: "זה קונצרטים של הבחירות". בלוי, שגדל בשכונת בית ישראל בירושלים ומכיר מקרוב את מסורות הסליחות השונות, הדגיש כי התנגדותו אינה לעצם השירה והנעימה שמלוות את הסליחות במסורות רבות, אלא להפיכת המעמד המקודש למופע מוזיקלי. "אפשר לעשות את הסליחות 'געשמאק', אפשר לזמר אותן", אמר, אך הוסיף את ההבחנה ששמע בעולם הליטאי: "סליחות לא אומרים, בטח לא מזמרים, סליחות מבקשים".
בלוי ביקש להעמיד את הוויכוח בהקשר היסטורי רחב יותר וטען כי הכנסת כלי נגינה אל תוך התפילה מזכירה לו תהליכים שהתרחשו בתקופת ההשכלה והרפורמה. לדבריו, השינויים החלו בהכנסת עוגב לבתי הכנסת ובהענקת אופי חדש לתפילה, ובהמשך התרחבו גם לתחומים נוספים. מבחינתו, השאלה איננה האם מנגינה כשלעצמה היא דבר שלילי, אלא מדוע יש צורך לשנות מסורת תפילה שעברה מדור לדור. "כל מנגינה, כל ניגון, כל סלסול, כל מקאם, יש לו מקורות, יש לו מסורת, מה אתה מחדש עכשיו?", תהה.
במהלך הראיון הוצגה בפני בלוי עמדה הפוכה: ייתכן שבדור הנוכחי דווקא מוזיקה וכלי נגינה מסוגלים לפתוח את ליבו של אדם שאינו מצליח להתחבר לאווירת הסליחות המסורתית. המראיין אף תהה האם אדם יישאל לאחר מאה ועשרים מדוע נכח בסליחות שבהן ניגן כינור. בלוי השיב כי מבחינתו מוקד הדיון נמצא במקום אחר – המחויבות להדרכת גדולי ישראל. "אנחנו מדברים אל מי שרוצה לשמוע לגדולי ישראל", אמר, והוסיף כי בעיניו הגדרתו של אדם כחרדי אינה תלויה רק בבית שבו נולד, אלא בנכונותו לקבל עליו סמכות תורנית.
עוד באתר:
הדיון התחדד כאשר הועלתה הטענה שלכל אדם יש רב משלו, וכי גם בהלכה קיימות מחלוקות רבות בין פוסקים. בלוי הסכים שעולם ההלכה מלא מחלוקות – "כל עמוד גמרא" – אך טען כי מכאן אין להסיק שכל עמדה מקבלת באופן אוטומטי משקל זהה. לדבריו, "יש הכרעה בתוך", וישנה מסורת של פסיקה הנשענת על דורות של גדולי תורה ופוסקים. מבחינתו, המכתב נגד מופעי הסליחות אינו ניסיון לבטל מנהגים של קהילות אחרות, אלא קריאה לציבור הנשמע לגדולי התורה שלא להפוך את הסליחות לאירוע בעל אופי של הופעה.
לדברי בלוי, עיקר החשש של הרבנים אינו מסתכם בשאלה האם כינור או כלי נגינה מסוים יישמעו בסליחות הקרובות. "גדולי ישראל לא רוצים שהמיינסטרים יצטרף לזה", הסביר. לשיטתו, הרבנים מביטים על התהליך לטווח ארוך וחוששים שהתרופפות הגבולות תוביל בהמשך לשינויים נוספים באופי התפילה ובאווירה הנהוגה בבתי הכנסת. כאשר המראיין הגדיר את הדברים כחשש מפני "מדרון חלק", בלוי אימץ את ההגדרה וחזר עליה: "המדרון החלק. המדרון החלק".
האזינו לראיון המלא, מתוך התוכנית 'הפוך על הפוך' בהגשת יוסי חיים מימון:
