שולחן ראש השנה מתחיל להתמלא – ונתוני משרד החקלאות וביטחון המזון מגלים עד כמה החגים משנים את הרגלי הקנייה. בשבוע שלפני ערב החג נרשמות קפיצות חדות במכירות כמה מהמוצרים המזוהים ביותר עם התקופה: בשר בקר מוביל עם עלייה של כ-77% לעומת שבוע רגיל, אחריו תפוחים עם 71%, דגים עם 52% ועוף עם 35%. גם הרימון תופס מקום מרכזי במיוחד: כ-16% מכלל הכמות הנמכרת במשך שנה שלמה נרכשת בשבוע שלפני החג.
בתחום הדגים, האספקה בישראל עומדת על כ-9 ק"ג לנפש בשנה במונחי דג אכיל, או כ-179 גרם בשבוע, כאשר כ-28% מהכמות היא דגים טריים. בשבוע הקניות לראש השנה אשתקד נרשמה עלייה של 52% במכירות, כשהאמנון והסלמון שלטו בשולחן עם 39% ו-38% מהמכירות בהתאמה. אספקת הדגים זינקה בעשור האחרון ב-44%, מכ-61.6 אלף טונות ב-2016 לכ-88.5 אלף טונות ב-2025. כ-94% מהדגים הנצרכים בארץ – כ-83 אלף טונות – מגיעים מיבוא, רובם קפואים. עוד כ-4.8 אלף טונות מגיעים מחקלאות מים מקומית וכאלף טונות מדיג בים התיכון ובכנרת. במונחי דג שלם, הצריכה בישראל היא כ-20 ק"ג לנפש, לעומת ממוצע עולמי של 21.7 ק"ג; מלזיה מובילה עם 55.4 ק"ג, אחריה קוריאה הדרומית עם 54.8 ונורווגיה עם 53 ק"ג.
גם הבשר הופך למצרך מבוקש במיוחד לקראת החג. אספקת בשר הבקר בישראל הגיעה ב-2025 לכ-20.2 ק"ג לנפש – עלייה של כ-7% בתוך שנה – וההיצע הכולל הסתכם בכ-201 אלף טונות. בשבוע הקניות שלפני ראש השנה נמכרת ברשתות כמות הגבוהה ב-77% משבוע ממוצע. הנתון הישראלי גבוה משמעותית מממוצע מדינות ה-OECD, שעומד על כ-13.4 ק"ג לנפש בשנה. ארגנטינה נמצאת בראש הטבלה עם 31.1 ק"ג, ארצות הברית עם 23.2 ק"ג ואוסטרליה עם 21.9 ק"ג.
עוד באתר:
ואם בבשר עסקינן, העוף הוא כבר סיפור ישראלי יוצא דופן: בשנת 2025 עמדה הצריכה על כ-51 ק"ג לנפש, ובענף הפטם המקומי פועלים כיום כ-590 מגדלים. לקראת ראש השנה עולה הצריכה בכ-35% לעומת שבוע רגיל. לפי נתוני ה-OECD שמציג המשרד, הממוצע העולמי עומד על 21.9 ק"ג לנפש בלבד, כאשר ארצות הברית מגיעה ל-35 ק"ג, פרו ל-34 ק"ג ואוסטרליה ל-31.5 ק"ג – נתונים הממחישים את מקומה הגבוה במיוחד של ישראל בצריכת עוף.
והנה הגענו לרימון: אזרח ישראלי צורך בממוצע כ-2.8 ק"ג רימונים ומוצרי רימון בשנה, אך נתח משמעותי מהקניות מתרכז ממש לפני החג. הענף השתנה דרמטית לאורך השנים: מכ-3,500 דונם בעבר הוא התרחב ב-2025 לכ-20 אלף דונם של מטעים מניבי פרי ועוד כאלף דונם של מטעים צעירים, המעובדים בידי כ-200 מגדלים. זני "עמק", "עכו" ו"שני" שפותחו במכון וולקני אפשרו להקדים את עונת השיווק, בעוד "וונדרפול" נותר זן מרכזי. כמחצית מיבולו משווקת בישראל וכמחצית ליצוא, ובשנים האחרונות יוצאו מהארץ כ-5,000–6,000 טונות רימונים בשנה.
גם התפוח, שמגיע לשולחן החג לצד הדבש, נהנה מזינוק של כ-71% במכירות בשבוע הקניות לראש השנה. הצריכה השנתית הממוצעת היא כ-12.5 ק"ג לנפש, ובישראל קיימים כ-20 אלף דונם של מטעים נושאי פרי. היבול אשתקד הסתכם בכ-60 אלף טונות, והזנים הבולטים הם סמיט, חרמון סטרקינג, מוזהב, פינק קריספי וגאלה. תנאי הגידול מחייבים מנות קור, ולכן כ-90% מהתפוחים המקומיים גדלים בהרי הגליל והגולן, בגובה של לפחות 600 מטר. במקביל, בשנת 2025 יובאו לישראל כ-63 אלף טונות תפוחים, בעיקר מאיטליה, ארצות הברית וצרפת. בעולם מובילה סין בייצור עם כ-47 מיליון טונות, ואחריה האיחוד האירופי, ארצות הברית וטורקיה.
בגזרת היין התמונה שונה: למרות מקומו המרכזי בקידוש ובסעודות החג, הישראלי הממוצע שותה כ-6 ליטרים יין בשנה בלבד. לשם השוואה, בצרפת הנתון מגיע לכ-40 ליטרים ובפורטוגל, המובילה בעולם בצריכה לנפש, לכ-62 ליטרים. בישראל נטועים כ-70 אלף דונם של ענבי יין, בעיקר ברמת הגולן, בגליל העליון, במישור החוף הדרומי ובהרי יהודה וירושלים. היקף הייצור המקומי עומד על כ-50 מיליון בקבוקי יין ועוד כ-11 מיליון בקבוקי תירוש בשנה. 65% מהכרמים נטועים בזנים אדומים, כשהבולטים הם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו.
תעשיית היין הישראלית רשמה בשנים האחרונות גם התרחבות בשווקים הבינלאומיים. יצוא היין הגיע ב-2024 לשיא של כ-65 מיליון דולר, אולם ב-2025 נרשמה ירידה של כ-10% לכ-59 מיליון דולר, בין היתר על רקע העלאת המכסים על יצוא לארצות הברית. למרות הירידה, השוק האמריקני עדיין אחראי ליותר מ-70% מיצוא היין הישראלי, ולצדו נמצאות צרפת, בריטניה, קנדה וגרמניה.
