מהי השמחה האמיתית של יהודי בפתח השנה החדשה, ועל מה צריכה להיות מכוונת השאיפה שלו בראש השנה? בשיעור מיוחד ומעמיק שנמסר בארגנטינה, עוסק הרב ברוך רוזנבלום בעבודת ימי הדין מתוך נקודת מבט של קרבה, שאיפה ורחמים.
את דבריו פתח בפסוק "שוש אשיש בהשם, תגל נפשי באלוקי", ובדברי אור החיים הקדוש, שלפיהם האדם צריך לבחון את עצמו במה הוא באמת שמח.
"השמחה שלנו, השאיפה שלנו, התשוקה שלנו צריכות להיות לדבר אחד", אמר הרב, "לשמוח בקדוש ברוך הוא, לשמוח בעבודת השם. לא להרבות בממון, אלא להרבות במצוות".
עוד באתר:
בהמשך הביא את לשונו הידועה של אור החיים הקדוש על מתיקות התורה: "אם היו בני אדם מרגישים מתיקות וערבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא ייחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה".
מכאן עבר הרב לחשבון הנפש של ערב ראש השנה, דרך שאלת הקב"ה לאדם הראשון: "איכה?". לדבריו, זו השאלה שכל יהודי צריך להציב לעצמו: "איפה אתה נמצא עכשיו? מה השאיפות שלך לקראת השנה החדשה?".
חלק נוסף בשיעור הוקדש למלחמת היצר. הרב הביא את דברי חז"ל שליצר הרע שבעה שמות, שכל אחד מהם מבטא דרך אחרת שבה הוא מנסה להפיל את האדם, בעוד ליצר הטוב יש שם אחד בלבד.
אלא שבסיום השיעור עבר הרב לנקודה המרכזית של ראש השנה: מעמדו של עם ישראל כבניו של הקב"ה.
לדבריו, הטענה הגדולה של יהודי ביום הדין היא "בנים אתם להשם אלוקיכם". גם כאשר יש טענות וקטרוגים, עצם הקשר של אב ובן אינו מתבטל.
הרב הביא את דברי יצחק אבינו: "בניי ולא בניך?", והסביר כי עם ישראל נקרא בניו של הקב"ה גם כשהוא נופל, ולכן התפילה "אם כבנים – רחמנו כרחם אב על בנים" אינה רק נוסח מרגש, אלא יסוד של ממש בעבודת ראש השנה.
השיעור נחתם בקבלת עול מלכות שמיים נרגשת, באמירת "שמע ישראל", "ברוך שם כבוד מלכותו" ו"השם הוא האלוקים", ובברכת כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.
