מה מעסיק בימים אלה את אזרחי סרביה? בפינת "צרות של אחרים" ב"מגזין הצהריים" של "קול חי", בהגשת אריאל ברמן, הביא אלי בן נון כמה מהכותרות הבולטות במדינה – ובהן גם סיפור עם קשר ישראלי מטריד.
הסיפור הראשון עסק בעיט שמש צעיר בשם פליקס, שיצא למסע נדידה והגיע עד סוריה. לפי הדיווח שהובא בתוכנית, הוא נלכד בידי ציידים לא חוקיים, הוצע למכירה ואף נדרש עבורו כופר.
לאחר מבצע הצלה בינלאומי הועבר העיט ללבנון, ומשם הושב לסרביה במטוס צבאי. לאחר תקופת התאוששות שוחרר בתחילת אוגוסט בחזרה לטבע.
עוד באתר:
בכותרת צבעונית נוספת עסקו במשחקי סוסים מסורתיים בעיר פוז'ארבץ, הנערכים זו הפעם ה-63, ובמסגרתם מתחרים רוכבים על תואר אצולה מסורתי.
אלא שהחלק המשמעותי יותר הגיע לקראת הסיום: לפחות 14 סטודנטים, פעילים ואנשי אופוזיציה בסרביה היו, לפי הדיווח, יעד לתוכנות ריגול מתקדמות. במקרה אחד, כך נטען, חוקרים אישרו כי מכשיר אייפון של פעיל בתנועת הסטודנטים הודבק בתוכנת פגסוס של חברת NSO הישראלית.
השלטונות בסרביה מכחישים קשר למעקב, ובשלב זה לא ברור מי עומד מאחוריו.
לשיחה הצטרפה עינת מירון, מומחית לסיכוני סייבר עסקיים, שהסבירה כי אם אכן מדובר בפגסוס, מדובר בכלי תקיפה מתקדם שמכירתו כפופה להגבלות ולמיפוי של הגופים המורשים לרכוש אותו.
מירון הדגישה כי עבור אדם רגיל כמעט בלתי אפשרי לדעת שטלפון הודבק בתוכנת ריגול מסוג זה. "כל הרציונל בכלי התקיפה המשמעותיים והאיכותיים האלה הוא שלא תדע לזהות", אמרה. לדבריה, הם יודעים להסוות את פעילותם "בצורה מאוד אפקטיבית וחזקה".
לדבריה, החלפת טלפון לא בהכרח תפתור את הבעיה, והדרך הנכונה היא להבין מראש האם אדם נמצא בקבוצת סיכון ולהתאים לכך אמצעי הגנה.
המלצותיה הבסיסיות נשארות מוכרות: לא ללחוץ על קישורים לא מזוהים, לא להוריד אפליקציות ממקורות לא רשמיים ולא להשאיר מכשירים חשופים. עם זאת הזהירה כי אם אדם הוא יעד בעל ערך, גורם תוקף מתוחכם עלול להשקיע בו משאבים רבים עד שיצליח.
האזינו לקטע המלא מתוך 'מגזין הצהריים' ב'קול חי':
