הלחן המוכר לפיוט "דרוש נא דורשיך בדורשם פניך" הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מאווירת הסליחות במקומות רבים. בשיחה ב"מגזין הצהריים" של "קול חי", בהגשת אריאל ברמן, סיפר בעל התפילה והמלחין יצחק מאיר כיצד נולד הניגון.
לדבריו, הלחן נולד דווקא מתוך תחושת עומס. "שמתי לב שאני עסוק המון בלוגיסטיקה, פחות במהות", סיפר. "אמרתי: בוא נפתח רגע את מחזור הסליחות. פתאום 'דרוש נא דורשיך ודורשם פניך' – אתה קולט שאני לא לבד בסיפור הזה. גם הקב"ה כביכול, אכפת לו ממך, אכפת לו ממני".
מאיר סיפר כי החל לומר את הפיוט, ולאט-לאט "התלבשה" עליו מנגינה פשוטה. תוך כדי נסיעה הבין שיש כאן משהו, פתח הקלטה כדי לא לאבד את הרעיון – ואז נגמר לו הדלק.
עוד באתר:
"אני מתלבט מה לעשות: לאבד את השיר או להיתקע עם האוטו בלי דלק", תיאר בחיוך. לדבריו, נכנס לתחנת דלק ביציאה מירושלים והמשיך לזמזם ולהקליט תוך כדי התדלוק.
כשנשאל מה מרגיש מלחין כשהניגון שלו הופך לחלק מהתפילה של הציבור כולו, השיב: "זה ריגוש שקשה לתאר. החלום שלי הוא שיום אחד אכנס לאינטרנט ובמקום שיהיה כתוב 'לחן: יצחק מאיר', יהיה כתוב 'לחן: עממי'. זה אומר שהגענו".
מאיר סיפר גם על רגע שבו ביקש מקלידן לנגן את "דרוש נא", וזה שאל אותו בהתלהבות: "אתה מכיר את זה?". "לא גיליתי לו שזה לחן שלי", סיפר.
בהמשך עלה הסיפור המצמרר של רינה שנרב הי"ד. אחיה, דביר שנרב, סיפר למאיר כי זמן קצר לפני הפיגוע שבו נרצחה השמיע לה את השיר. מאיר סיפר כי רק לאחר מכן הבחין דביר שגם המילה "רינה" מופיעה בפיוט. "אני אומר לך את זה ויש לי צמרמורת", אמר.
לסיום התייחס מאיר גם לוויכוח סביב סליחות מוזיקליות, ואמר כי לצד האירועים המוזיקליים יש ערך עצום לנוסח המסורתי: "כשיש איום על הנוסח ועל בית הכנסת הרגיל – גם אני מסכים לצאת נגד יצחק מאיר. יש יופי בנוסח הרגיל והמסורתי".
האזינו לקטע המלא מתוך 'מגזין הצהריים' ב'קול חי':
