יש מסורות שעוברות מדור לדור, ויש אנשים שהופכים בעצמם לסמל של המסורת. כזה היה צבי צלקשווילי ע"ה, מוותיקי קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד ומרבני יהודי גאורגיה בקריית מלאכי, שבמשך שנים ארוכות היה יוצא בחודש אלול ומעיר יהודים לסליחות. את המנהג המיוחד ירש מאביו, הרב דוד צלקשווילי ע"ה, והקפיד לשמר אותו במסירות שנה אחר שנה.
בשנה האחרונה לחייו המשימה כבר הייתה קשה הרבה יותר. צבי התקשה ללכת ונאלץ להיעזר בכיסא גלגלים, אבל מי שהכיר אותו ידע שקושי גופני לא יספיק כדי לעצור אותו. בעקשנות שאפיינה אותו הוא יצא פעם נוספת להעיר את המתפללים לסליחות ולהמשיך את המסורת שעליה שמר במשך שנים. היה זה התיעוד האחרון שלו מקיים את המנהג.
המסירות למצוות ליוותה אותו גם בשגרת ימות השנה. מדי יום שישי נהג לעמוד בפתח המכולת שניהל בנו בקריית מלאכי, להקים דוכן תפילין ולהציע לעוברים ושבים לזכות במצווה. את זמנו הפנוי הקדיש לאמירת תהילים וללימוד חומש. לאחר פטירתו סיפרו שכניו: "גם בימים חמים ובימים קרים, הוא לעולם לא וויתר ועמד על משמרתו".
עוד באתר:
לפני מספר חודשים הסתלק צבי צלקשווילי ע"ה לבית עולמו בשיבה טובה, והוא בן 92. כעת, לקראת ימי הסליחות, מקבל התיעוד משנתו האחרונה משמעות מרגשת במיוחד: יהודי מבוגר, שכבר אינו יכול לצעוד בכוחות עצמו, אך ממשיך בשליחות שקיבל מאביו ולא מאפשר לכיסא הגלגלים לעצור אותו. הקול שהיה מעיר יהודים לסליחות נדם, אך המסורת, העקשנות והמסירות שהותיר אחריו יישארו בזיכרונם של בני משפחתו ומכריו. יהי זכרו ברוך.
