היום, יום א' י"ד אייר הוא פסח שני. דוד גדנקן עם 10 דברים שלא ידעתם על פסח שני.
א. בספר במדבר (פרק ט' פסוקים ו-ז) מספר הכתוב על אירוע בתולדות עמנו, בשנה השנית ליציאת מצרים ושם נאמר: "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם ,למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו, בתוך בני ישראל".
ב. אחרי שאלה שהיו טמאים בזמן הקרבת קרבן הפסח פונים למנהיגיהם, ותשובת משה: "ויאמר אליהם משה, עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם. והתשובה: "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדורותיכם ועשה פסח לה'. בחודש השני בארבעה עשר יום בין הערביים יעשו אותו על מצות ומרורים יאכלוהו. לא ישאירו ממנו עד בוקר ועצם לא ישברו בו ככל חוקת הפסח יעשו אותו. ה' מוסיף כי לא רק הטמאים לנפש ביום ההקרבה אלא גם אלה שרחוקים ממקום הקרבן יקריבו בי"ד החודש השני הוא חודש אייר.
עוד באתר:
ג. חז"ל קראו ליום זה "פסח שני". חז"ל גם פירשו כי על יום זה לא חלו כל חוקי הפסח, למשל : מותר ביום זה לאכול חמץ אפילו יחד עם קרבן פסח שני.
ד. "ככל חוקת הפסח" כותב הרמב"ם בהלכות קרבן פסח (י' ט"ו) "מה בין פסח ראשון לפסח שני? הראשון-אסור בחמץ בבל יראה ובבל ימצא ואינו נשחט על חמץ ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה וטעון הלל באכילתו ומביאין עימו חגיגה ואפשר שיבוא בטומאה? אם נטמא רוב הקהל טומאת מת כמו שביארנו. אבל פסח שני –חמץ ומצה עימו בבית ואינו טעון הלל באכילתו ומציאין אותו חוץ לבית אכילתו ואין מביאין עימו חגיגה ואינו בא בטומאה. ושניהם דוחין את השבת וטעונין הלל בעשייתם ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור ואין מותירין מהם ואין שוברין בהם את העצם .ולמה לא ישווה השני לראשון לכל הדברים? מאחר שנאמר "ככל חוקת הפסח ייעשו אותו" לפי שפירש בו מקצת חוקי הפסח,ללמד שאינו שווה לראשון אלה בדברים שנתפרשו בו והן: המצוות שבגופו והם "חוקת הפסח" שכלל ".
ה. המעניין הוא שלמרות שכיום אין משימין דגש על מועד פסח שני , במסורת הדורות יש הרבה מנהגים שקוימו ביום זה. רבי יעקב שליח מישיבת רבנו יחיאל בפאריש (פריז), כתב חיבור בשם "ספר המסעות" בו כתב כעין מורה דרך לביקור קברות קדושים בארץ ישראל, בחיבור זה סיפר כי באותה תקופה ( המאה ה13 –לפני כ-800 שנה) היו מקיימים בפסח שני מנהג עליה לרגל למירון. יהודים ומוסלמים היו פוקדים בתאריך זה את מערת הלל ושמאי.
ו. בתעודה שנמצאה בגניזה הקהירית ,נמצאה תעודה בשם "לוח קברות צדיקי ארץ ישראל" מהמאה ה-14. בתעודה זו מספר אדם בשם רבי משה באסולה על שיירה של למעלה מאלף אנשים שהיו עולים לקברי צדיקים בי"ד באייר דהיינו: בפסח שני. (הערה: רק במאה ה-16 שינו מקובלי צפת את המנהג ומועד העליה לרגל למירון הייתה בל"ג בעומר).
ז. מסורת מאוחרת טענה כי יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, חל בי"ד באייר. יהודים רבים נוהגים לעלות לקברו שבטבריה ולערוך הילולה הכוללת: לימוד תורה,הדלקת נרות רבים , מתן צדקה למען לומדי תורה ולבתי כנסת . מנהג זה התחזק בעיקר שנבנה בנין על קברו של רבי מאיר בעל הנס, בשנת 1867. עד היום משמרים המנהג שבזמן נתינת צדקה אומרים "אלהא דרבי מאיר ענני".
ח. כיוון שפסח שני, י"ד באייר נחשב כעין יום טוב אין אומרים בו תחנון, ישנה מחלוקת חכמים על ענין אמירת תחנון בתפילת המנחה בי"ג באייר (הלא אין אומרים תחנון בערב יו"ט) . רוב הפוסקים קבעו כי יש לאמר תחנון בתפילת המנחה של י"ג באייר.
ט. נשאלת השאלה האם לאמר מנחה ביום פסח שני (י"ד אייר), הפסיקה המקובלת שאין אומרים תחנון גם במנחה ומדוע? כל עיקר הקרבת קרבן פסח הינה שהוא מבוצע אחרי חצות היום וכנ"ל גם לגבי קרבן פסח שני שלמעשה היה נאכל בערבו של ט"ו באייר ולכן נהגו שלא לאמר תחנון במנחה של י"ד באייר.
י. יש מנהגים רבים בעדות השונות לגבי יום "פסח שני" יש כאלה האוכלים ביום זה מצות ומרור, כפשוטו של מקרא "על מצות ומרורים יאכלוהו". יש שנהגו להשאיר חלק ממצת האפיקומן ולאכול אותה בפסח שני כסגולה לקיץ בריא. העניין כי גם בשנים האחרונות העלו כמה ארגונים הצעה לקבוע את יום י"ד באייר "פסח שני" כיום לקידום סובלנות דתית. כשאנו נחשפים בימים אלה לתרבות של "שנאת חינם" בתוך עמנו וביודענו על מה חרב הבית.
