78 שנים חלפו מאז הקרבות הקשים בגוש עציון, והשבוע חזר אל המקום אחד המוצגים האישיים והמטלטלים שנותרו מהם: סידור תפילה בכריכת עץ זית, יצירה של "בצלאל", שעצר כדור שנורה לעבר חזהו של החובש משה קמרה והציל את חייו. ילדיו של קמרה הגיעו השבוע לאזור שבו לחם אביהם והפקידו את הסידור, שנשמר במשך עשרות שנים במשפחה, בארכיון גוש עציון ע"ש דב קנוהל.
קמרה, לוחם פלוגה ב' בגדוד מכמש, הגיע לגוש עציון בסוף מרץ 1948 ומחלקתו התמקמה במנזר הרוסי – עמדה אסטרטגית ששלטה על ציר ירושלים-חברון והפכה לזירת קרבות. חברו לנשק שמואל בזק תיאר לאחר המלחמה כיצד "משה החובש היה רץ עם תרמילו לתוך האש הקשה ביותר. באחד הלילות, כשהוקפצנו מול כוחות הלגיון, הוא מילא את הכיסים בתחבושות ולא היה לו מקום לשאת את התפילין והסידור, אז הוא תחב את הסידור לכיס החזה של המדים. תוך כדי תנועה ראינו אותו חוטף מכה, לופת את החזה ונופל. היינו בטוחים שהוא נהרג, אבל פתאום הוא קם והמשיך לרוץ".
רק לאחר שהקרב הסתיים התברר לחבריו כיצד שרד קמרה את הפגיעה: הקליע חדר דרך כריכת העץ של הסידור והמשיך אל דפיו, עד שנעצר סמוך לסופו. כעבור שנים סיפר אחד מנכדיו של קמרה למרצה שלו על הסיפור, וכשהמרצה שאל באיזה עמוד נעצר הכדור, התקשר הנכד לאמו. היא פתחה את הסידור ונדהמה לגלות כי מקום עצירת הקליע נמצא בסמוך למילים "מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה" – כאשר הפגיעה חוררה וטשטשה לחלוטין דווקא את המילה "מֵמִית".
עוד באתר:
קמרה היה בין הבודדים ששרדו את הקרב האחרון במנזר הרוסי ונלקח, כשהוא פצוע, לשבי הירדני. גם שם כמעט איבד את הסידור שהציל אותו: חייל ירדני לקח אותו ממנו, אולם קמרה ניצל הזדמנות, הסתכן והשיב אותו לידיו. הוא שמר על הסידור לאורך כל תקופת השבי, הביא אותו בחזרה לישראל והחזיק בו במשך שנים כעדות מוחשית לרגע שבו ניצלו חייו. קמרה הלך לעולמו לפני 16 שנים, אך הסיפור עבר במשפחה מדור לדור.
השבוע הגיעו ילדיו סמוך למנזר הרוסי, שם שחזר עבורם מדריך בית ספר שדה כפר עציון אריה רוטנברג את מהלכי הקרב, כשבנו יאיר שילב את הזיכרונות ששמע מאביו. בהמשך הגיעו בני המשפחה לארכיון גוש עציון, ובמפגש עם מנהלו ד"ר שוקי שריר החליטו להפקיד במקום את הסידור. "הסידור חוזר למקום בו שזור סיפורו", אמרו בני המשפחה. שריר הוסיף: "ערב הימים הנוראים קיבלנו ממשפחת קמרה סיפור הצלה מרגש על מוות וחיים, וכן ד"ש מגוש עציון של ערב הקמת המדינה".
