סערה פוליטית בעקבות החלטת בג"ץ שאסרה על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר למטות בזמן אמת מידע על זהות האזרחים שכבר הצביעו. ההכרעה, שהפכה את החלטת מליאת ועדת הבחירות המרכזית, עוררה תגובות חריפות בימין, ובראשן זו של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין.
לוין טען כי לפסיקה יש משמעות ישירה למאבק על מערכת המשפט בממשלה הבאה. לדבריו, "שופטי בג"ץ יודעים שהבחירות הן על השאלה מי ימנה עשרה שופטי עליון בממשלה הבאה – אני כשר המשפטים בממשלת נתניהו או שר המשפטים בממשלת יאיר גולן – עבאס – טיבי".
לטענתו של לוין, בית המשפט מבקש לבלום את המהלך לשינוי מערכת המשפט. "הם מנסים לעצור את גלגלי השינוי שהחל, ולמנוע מאיתנו להשלים את הרפורמה", אמר. "מבחינתם, כל האמצעים כשרים כדי להטות את תוצאות הבחירות".
עוד באתר:
לוין הוסיף וטען כי מדובר בשינוי כללים במהלך מערכת הבחירות. "בצעד נואש, הם משנים את כללי המשחק תוך כדי משחק, בניגוד לכל קביעותיהם במקרים אחרים", אמר, וטען כי בכך בג"ץ "פוגע בטוהר הבחירות וממציא כללים חדשים שלא היו מעולם".
שר המשפטים חתם במסר פוליטי מובהק: "אסור לתת להם להצליח. הימין ייצא בהמוניו. אנחנו נצביע וננצח. נשלים את הרפורמה ונשים סוף להשתלטות של קומץ שופטים על חיינו".
גם מפלגת הציונות הדתית פרסמה תגובה חריפה. בהודעת המפלגה נטען כי החלטת בג"ץ "נועדה לפגוע ביכולתן של מפלגות הימין להוציא את תומכיהן לקלפיות", וכי מדובר, לטענתה, "בהתערבות בוטה בהליך הבחירות".
במפלגה קשרו בין הפסיקה לבין המאבק על הרפורמה המשפטית ואמרו: "זו בדיוק הסיבה שמדינת ישראל זקוקה לרפורמה משפטית חזקה ולימין חזק שיוביל אותה". עוד נמסר: "בג"ץ לא יבחר במקום הציבור. אנחנו נגיע לכל מצביע, נוציא את המחנה הלאומי לקלפיות וננצח".
כזכור, כפי שדווח ב'אמס', בג"ץ קבע כי לנציגי המפלגות אין סמכות להעביר למטות מידע בזמן אמת על עצם הגעתם של מצביעים לקלפי. בכך בוטלה האפשרות להשתמש במידע מן הקלפיות, באמצעות מערכות דוגמת "אלקטור", כדי לזהות תומכים שטרם הצביעו ולפנות אליהם במהלך היום.
להכרעה עשויה להיות משמעות מעשית במיוחד עבור מפלגות בעלות מערכי שטח והמרצת מצביעים מפותחים, ובהן הליכוד והמפלגות החרדיות. עד כה, האפשרות לקבל עדכונים מן הקלפיות סייעה למטות להפעיל שיחות טלפון, פעילים ומערכי הסעות כלפי מי שטרם הגיעו להצביע.
חוות הדעת המרכזית נכתבה בידי השופטת יעל וילנר, ואליה הצטרפו השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב. השופטים קבעו כי אין בחוק הסמכה המאפשרת לנציגי מפלגות להשתמש במידע שנחשף בפניהם במסגרת עבודתם בקלפי לצורכי המרצת מצביעים, וכי שימוש כזה פוגע בפרטיות. לפי ההכרעה, גם ועדת הבחירות המרכזית עצמה אינה רשאית להתיר זאת ללא הסמכה מפורשת בחוק.
הפסיקה הגיעה לאחר מסלול משפטי מפותל. יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, אסר תחילה את העברת המידע בזמן אמת. לאחר עתירת הליכוד הוחזרה הסוגיה למליאת ועדת הבחירות, וזו הפכה את עמדתו ואישרה את העברת הנתונים ברוב של 19 מול 11, תחת מגבלות שונות.
בהמשך הוגשו עתירות נוספות, והדיון עבר מן השאלה מי מוסמך להכריע אל השאלה האם עצם העברת המידע חוקית. במהלך הדיונים הביעה השופטת וילנר חשש מפגיעה בפרטיות, והשופט שטיין העלה אף הוא את האפשרות שמאגר המאפשר לדעת מי הצביע ומי לא מהווה חדירה למידע אישי.
הטענה של לוין שלפיה הפסיקה נועדה להטות את תוצאות הבחירות היא טענה פוליטית שלו; בפסק הדין עצמו נימקו השופטים את ההחלטה בהיעדר הסמכה בחוק ובפגיעה בפרטיות, ולא במניעים פוליטיים. המחלוקת צפויה כעת לעמוד במרכז השיח הפוליטי בימים שנותרו עד הבחירות, במיוחד בקרב מפלגות הימין והחרדים שנשענות במידה רבה על מערכי המרצה ביום הבחירות.
