
דרמה פוליטית ומשפטית זמן קצר לפני הבחירות: בג"ץ קבע הערב (חמישי) כי נציגי המפלגות בקלפיות לא יוכלו להעביר למטות מידע בזמן אמת על זהות האזרחים שכבר מימשו את זכות ההצבעה. בכך בוטלה למעשה האפשרות להשתמש במידע מהקלפי באמצעות מערכות דוגמת "אלקטור" כדי לזהות תומכים שטרם הצביעו ולפנות אליהם במהלך היום. פסק הדין הפך את החלטת מליאת ועדת הבחירות המרכזית, שאישרה קודם לכן את הפרקטיקה ברוב של 19 תומכים מול 11 מתנגדים.
להכרעה עשויה להיות משמעות מיוחדת עבור מפלגות בעלות מערכי שטח והמרצת מצביעים מפותחים, ובהן המפלגות החרדיות והליכוד. האפשרות לקבל עדכונים מהקלפיות סייעה למטות לזהות בזמן אמת אילו תומכים פוטנציאליים טרם הגיעו ולהפעיל פעילים, שיחות טלפון ומערכי הסעות כדי לעודד אותם לצאת ולהצביע. כבר לאחר האיסור המקורי שקבע יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, דווח על התנגדות חריפה גם במפלגות החרדיות, ובש"ס טענו כי מדובר בשינוי משמעותי של כללי הבחירות בעיצומה של המערכה.
חוות הדעת המרכזית בפסק הדין נכתבה בידי השופטת יעל וילנר, ואליה הצטרפו השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב. השופטים קבעו כי אין בחוק הסמכה המאפשרת לנציגי המפלגות להשתמש במידע שנחשף בפניהם במסגרת עבודתם בקלפי לצורכי המרצת מצביעים. בנוסף נקבע כי העברת המידע פוגעת בזכות לפרטיות ומפרה את האיסור הקבוע בחוק הגנת הפרטיות. לפי ההכרעה, גם ועדת הבחירות עצמה אינה יכולה להתיר את הפרקטיקה ללא הסמכה מפורשת בחוק.
עוד באתר:
הפסיקה מגיעה לאחר מסלול משפטי מפותל. סולברג אסר תחילה על העברת המידע בזמן אמת, אך הליכוד עתר לבג"ץ וטען בין היתר כי ההכרעה הייתה צריכה להתקבל במליאת ועדת הבחירות. בעקבות הדיון הוחזרה הסוגיה למליאה, וזו הפכה את עמדתו של סולברג ואישרה את העברת הנתונים, תחת מגבלות שונות. בין היתר נקבע אז שלא תימסר שעת ההצבעה ושלא יועבר מידע מקלפיות מיוחדות.
אלא שמתנגדי השימוש במידע שבו ועתרו לבג"ץ, והפעם עברה המחלוקת מהשאלה מי מוסמך לקבל את ההחלטה לשאלה המהותית – האם מותר בכלל להעביר למפלגות מידע על עצם הגעתו של אדם לקלפי. כבר בדיונים שקדמו להכרעה הביעה וילנר חשש מהפגיעה בפרטיות ואמרה: "יש רגליים לטענה שזה פגיעה בפרטיות. אדם לא רוצה שידעו אם הצביע או לא הצביע בבחירות. זו חדירה לאוטונומיה שלו, למרחב הפרטי שלו". גם השופט אלכס שטיין ציין במהלך הדיונים כי מאגר המאפשר לדעת מי הצביע ומי לא עשוי להיחשב חדירה למידע אישי.
























