ביום שישי, ערב ראש השנה, ציינו ברחבי העולם 25 שנה לפיגועי 11 בספטמבר 2001, שבהם חטפו מחבלי אל-קאעידה מטוסי נוסעים וריסקו שניים מהם אל מגדלי מרכז הסחר העולמי בניו יורק.
גם רבע מאה לאחר האסון, תיאוריות קונספירציה סביב קריסת המגדלים ממשיכות לצוץ מחדש ברשת. אחת הטענות החוזרות גורסת כי האופן שבו התמוטטו המבנים מזכיר כביכול "הריסה מבוקרת" באמצעות מטענים שהוטמנו מראש.
סרטון סימולציה של Kostack Studio שפורסם ברשת מבקש להמחיש אחרת את מהלך הקריסה. היתרון המרכזי שלו הוא בהסרת חלק מהגורמים שמסתירים את האירוע בתיעוד המקורי – עשן, אש, אבק, שברי מבנה והכאוס סביב הקריסה.
עוד באתר:
אחד הגולשים ששיתף את הסרטון כתב כי בתיעוד האמיתי קל לקבל את הרושם ששני המגדלים פשוט "נפלו ישר לתוך טביעת הרגל של עצמם", אך לדבריו הסימולציה מבהירה כי זה אינו התיאור המדויק של מה שאירע.
לפי ההמחשה, הקריסה מתחילה באזור שנפגע קשות מפגיעת המטוסים ומהשריפות. החלק העליון מתחיל לנוע ואף לנטות, ולאחר מכן הכשל המבני מתפשט כלפי מטה.
בסימולציה ניתן לראות גם חלקים גדולים מהמבנה החיצוני נעים לצדדים והחוצה, עמודים חיצוניים נפרדים וחלקי מבנה מועפים הרחק משטח הבניין – תנועות שבסרטונים המקוריים מוסתרות במהירות בתוך ענן עצום של אבק ושברים.
הגולש טען כי דווקא כאשר מסירים את האבק והעשן, הדמיון לכאורה ל"הריסה מבוקרת" הופך פחות משכנע. לדבריו, מה שנראה הוא כשל מבני אסימטרי שמתחיל באזורי הפגיעה והשריפה, ולא קריסה מסודרת שנוצרת מחיתוך מתוזמן של תמיכות.
עוד הזכיר כי לשני המגדלים קדמו נזקים עצומים מפגיעות המטוסים, פגיעה במעטפת ההגנה מפני אש ושריפות נרחבות שנמשכו זמן רב. לפי הפוסט, במגדל הדרומי בערו השריפות במשך כ-56 דקות ובמגדל הצפוני במשך כ-102 דקות לפני תחילת הקריסה.
ההסבר שמוצג בסרטון הוא שכאשר המסה העצומה של החלק העליון החלה לנוע כלפי מטה, העומסים שהופעלו על הקומות שמתחתיה עלו בהרבה על מה שהמבנה תוכנן לשאת, וכך התפתחה קריסה מתקדמת.
עם זאת, גם מי שפרסם את הסרטון הדגיש כי אין מדובר בהוכחה רשמית או בסימולציה של NIST, אלא בהמחשה חזותית שנבנתה על בסיס הנחות מסוימות.
לדבריו, ערכה של הסימולציה אינו בכך שהיא משחזרת כל קורה וכל רסיס מתכת, אלא בכך שהיא מאפשרת לראות את ההתנהגות המבנית בקנה מידה גדול: נטייה, סיבוב, היפרדות של חלקים וכשל שמתקדם מטה באופן כאוטי.
כך, 25 שנה אחרי האסון, הסרטון הפך שוב לחלק מהוויכוח ברשת – לא כתחליף לחקירה ההנדסית, אלא ככלי המחשה לטענה שהקריסה הייתה מורכבת, אלימה וא-סימטרית הרבה יותר מכפי שניתן להבין ממבט ראשון בתיעוד המקורי.
