חוות השרתים הענקיות שמפעילות את עולם הבינה המלאכותית עשויות יום אחד לעזוב את כדור הארץ כמעט לחלוטין – לפחות אם התחזית החדשה של אילון מאסק תתגשם. מנכ"ל SpaceX הגיב לפרסומים על ניסוי חלוצי של גוגל להקמת תשתיות מחשוב במסלול סביב כדור הארץ, והציג תחזית מרחיקת לכת: "כמות כוח המחשוב בחלל תתקרב באופן ברור ל-100% מכלל כוח המחשוב".
ברקע הדברים נמצא Project Suncatcher, פרויקט מחקר של גוגל שבוחן אם ניתן להעביר חלק מעבודתם של מרכזי הנתונים לחלל. במקום מבנים עצומים על הקרקע שדורשים כמויות אדירות של חשמל ומערכות קירור, החזון מבוסס על מערך לוויינים המצוידים במעבדי AI ייעודיים. הלוויינים אמורים לטוס במבנה מתואם, לתקשר ביניהם באמצעות קישורים אופטיים מהירים ולנצל את אנרגיית השמש להפעלת מערכות המחשוב.
אלא שהפער בין החזון של מאסק למציאות עדיין גדול. גוגל אינה מתכוננת בשלב זה להעביר את שירותי הענן שלה לחלל, אלא לבצע ניסוי טכנולוגי מצומצם. לפי התוכנית שפורסמה, החברה מתכננת בשיתוף Planet לשגר שני לווייני אב-טיפוס במהלך 2027. מטרתם תהיה לבדוק כיצד מתפקדים המעבדים בתנאי החלל והאם ניתן לבצע חישובים משותפים ולתקשר במהירות בין יחידות מחשוב הנעות במסלול.
עוד באתר:
הרעיון מקבל משנה חשיבות בשל הזינוק בביקוש לכוח מחשוב בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית. אימון והפעלת מודלים מתקדמים דורשים מרכזי נתונים עתירי חשמל, והתרחבות התעשייה מעוררת שאלות לגבי יכולתן של רשתות החשמל לספק את הביקוש העתידי. בחלל ניתן, לפחות מבחינה תיאורטית, להציב מערכות סולאריות בתנאים שמאפשרים זמינות גבוהה מאוד של אנרגיית שמש ולהרחיב את התשתיות בלי להתחרות על קרקע או על משאבי מים לקירור.
מנגד, הפיכת הרעיון לתשתית מסחרית עצומה מחייבת פתרון של שורה ארוכה של בעיות. שבבים מתקדמים רגישים לקרינה בחלל, ומרכז נתונים במסלול חייב גם להיפטר מהחום שהוא מייצר – משימה מורכבת במיוחד בחלל הריק. לכך מצטרפים הצורך להעביר כמויות אדירות של מידע בין הלוויינים ובינם לבין כדור הארץ, שמירה על זמני תגובה נמוכים, עלויות השיגור והחלפת רכיבים במקרה של תקלה. חומרה שבמרכז נתונים רגיל ניתן להחליף במהירות הופכת למשימה מורכבת ויקרה כאשר היא נמצאת מאות קילומטרים מעל הקרקע.
לכן Project Suncatcher רחוק בשלב זה מחזונו של מאסק על עולם שבו כמעט כל כוח המחשוב נמצא מחוץ לכדור הארץ. שני הלוויינים המתוכננים ל-2027 אמורים בראש ובראשונה לבדוק אם הרעיון אפשרי מבחינה הנדסית. אם הניסוי יצליח וטכנולוגיות השיגור, התקשורת והאנרגיה ימשיכו להשתפר, מרכזי נתונים בחלל עשויים להפוך מאפשרות עתידנית לתעשייה ממשית. מאסק, כדרכו, כבר מביט הרבה מעבר לניסוי הראשון – לעידן שבו התשתית שמפעילה את העולם הדיגיטלי כלל לא תהיה על פני כדור הארץ.
