עשרות חברות נוספות נכנסו למאגר משרד זכויות האדם של האו"ם, העוסק בעסקים הפועלים בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. בעדכון החדש נוספו 61 חברות, ובכך עלה מספר הגופים המופיעים במאגר ל-214, שמקורם ב-11 מדינות. הרוב הגדול של החברות ברשימה הוא ישראלי, לצד חברות מארצות הברית, סין, צרפת, גרמניה ומדינות נוספות
העדכון הנוכחי הוא חלק מבדיקה רחבה יותר של משרד זכויות האדם. בעקבות פנייה לקבלת מידע ב-2024 התקבלו טענות בנוגע ל-596 חברות. לאחר שבשנה שעברה נבדקו 215 עסקים, הפעם נבחנו 126 מתוך 381 החברות שנותרו לבדיקה. 61 מהן צורפו למאגר, בעוד חמש חברות שהופיעו בו קודם לכן הוסרו לאחר שהאו"ם הגיע למסקנה כי הפעילות שבגינה נכללו ברשימה הופסקה. בדיקתן של חברות נוספות עדיין נמשכת.
בין החברות הישראליות שנכללו בעדכון נמצאות, לפי הדוח, תנובה, בורגראנץ', אפריקה ישראל, חברת המים הירושלמית הגיחון ויקב טפרברג. בדיווחים על הרשימה מופיעים בין המצטרפים החדשים גם אדמה ואלוני חץ, ולצדן חברת Salvat Logistica הספרדית. המאגר כולל חברות מתחומים מגוונים, ובהם מזון, חקלאות, אנרגיה, תחבורה, אחסון, ניהול פסולת ואירוח.
עוד באתר:
לראשונה, העדכון כולל גם סיווג של אופי המעורבות שמייחס האו"ם לכל חברה בהתאם לעקרונות המנחים שלו לעסקים וזכויות אדם. מתוך 214 החברות, 200 הוגדרו כמי ש"תורמות" להשפעה שלילית על זכות הפלסטינים להגדרה עצמית, ו-14 נוספות הוגדרו כבעלות "קשר ישיר" להשפעה כזאת.
המאגר הוקם בעקבות החלטה של מועצת זכויות האדם של האו"ם ופורסם לראשונה בשנת 2020. למועצה אין באמצעות הרשימה סמכות לחייב את החברות להפסיק את פעילותן, אך לפרסום עשויות להיות השלכות ציבוריות וכלכליות, לרבות קריאות לחרם או למשיכת השקעות. נציב זכויות האדם של האו"ם, פולקר טירק, אמר כי הדוח הוא תזכורת לכך שחברות נדרשות לבצע בדיקת נאותות כדי לוודא שאינן מעורבות בהפרות או בפגיעות בזכויות אדם.
ישראל תקפה בחריפות את פרסום הרשימה ודחתה את הטענות שעליהן היא מבוססת. המשלחת הישראלית בז'נבה מסרה: "מאגר מידע זה נועד לשמש כרשימה שחורה נגד עסקים שלא ביצעו כל עוול", וקראה למדינות שלא לשתף פעולה עם המהלך. עוד נמסר: "זהו מנגנון פוליטי מושחת, שנולד במועצה לזכויות האדם, גוף פגום מיסודו, בעל רוב אוטומטי נגד ישראל. 'הרשימה השחורה' הוקמה אך ורק כדי לפגוע בישראל ואין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם".
