ברגע שיצא המכתב הדרמטי של הרב לנדו המודיע על פירוק הגוש, לשכת ראש הממשלה נדמה. באותה שנייה הופסקו כל השיחות וניסיונות השכנוע. לפי גורמים המעורים בפרטים, לאורך כל אותו הערב שרר בלשכה הלם מוחלט. מתוך ההלם הזה יצאה רק שיחת טלפון אחת: נתניהו התקשר לאריה דרעי כדי לוודא שהוא לפחות נשאר נאמן לגוש הימין.
דרעי, שכזכור כבר בנה על הליכה לבחירות בהסכמה בספטמבר, הבהיר כי מבחינתו הוא ממשיך לדחוף לתאריך הזה. כשנתניהו ביקש ממנו להוציא הודעת תמיכה פומבית בגוש דרעי סירב.
למרות המכה, נתניהו קיבל באותו שבוע מתנה יקרה מפז. יש שיגידו שהמתנה הזו היא שאפשרה לו לשרוד עד הסוף, והיא רשומה על שמה של האופוזיציה: מתוך שלומיאליות חסרת הסבר, באופוזיציה פשוט שכחו להניח על סדר היום את הצעת החוק לפיזור הכנסת. המשמעות המיידית הייתה שדגל התורה לא יכלה להצביע למחרת על הפיזור, ונתניהו הרוויח שבוע יקר של חסד. שבוע שנתן לו אוויר לנשימה כדי להמשיך עד סוף הקדנציה.
עוד באתר:
יום רביעי: הבוקר עולה, נתניהו מתאושש מההלם, וכפי שחשפנו בפרק הראשון ב'אמס' – הוא מורה למזכיר הממשלה יוסי פוקס לשלוף מהמגירה את כל הנוסחאות החלופיות שהוכנו מבעוד מועד. נתניהו משוחח עם גפני וקורא לו לפגישה, גפני מסרב להגיע. בלית ברירה, הוא שולח אליו את יו"ר הקואליציה, אופיר כץ, עם הצעת פשרה חדשה: להחיל דין רציפות על החוק למשך שלוש כנסות, כך שגם אם הולכים לבחירות, מיד אחריהן יהיה אפשר להעביר את החוק בקריאה שלישית.
גפני מקשיב, מבטיח להחזיר תשובה, מיד אח"כ גפני נפגש בחשאי עם היועצת המשפטית של הכנסת. הוא שואל אותה ישירות: "האם שווה ללכת על המתווה הזה, או שמדובר בעוד מריחה?". היועמ"שית מבהירה לו נחרצות: לחוק הזה, גם אם יעבור את כל הקריאות, אין שום סיכוי לשרוד בבג"ץ. השורה התחתונה: מנסים לעבוד עליך. גפני לא ממתין ודוחה את ההצעה על הסף.
ביום חמישי בבוקר, גפני מודיע רשמית שלא יסכים להצעת הרציפות ודורש שוב בחירות בהקדם. בערב, נתניהו מבין שנגמרו השפנים בכובע ומחליט לחזור ולקדם את חוק הגיוס המקורי בכל הכוח. על הלוח המחיק בלשכת ראש הממשלה נכתב המספר המיוחל: 60:58. רוב של שני ח"כים. גפני, בשיחות סגורות, נשאר סקפטי.
נתניהו מורה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט, להביא את החוק להצבעה. אלא שכאן מתפוצצת להם בפנים התקלה שתיארנו בפרק הראשון: הייעוץ המשפטי דורש להשלים לפחות שלושה דיוני הכנה לפני שניגשים להצבעות (מריחת זמן שתוביל בסופו של דבר לוויתור הסופי של דגל התורה).
ביום רביעי, ה-20 במאי בבוקר, ביסמוט מכנס את הוועדה לדיון ראשון. באותו ערב, חוק פיזור הכנסת כבר עובר בקריאה טרומית במליאה. וכפי שנחשף ב'אמס' – ביסמוט קובע דיון נוסף ליום שלישי שלאחר מכן, אבל הזמן פועל לרעת הקואליציה. עד יום חמישי, המספרים על הלוח המחיק של נתניהו מתעדכנים כלפי מטה: 59:58. הרוב הצטמק לאצבע אחת בלבד.
הפרק השני בסדרה >>> "יש לך רוב?" – השאלה שהובילה לפיצוץ בין נתניהו לדגל התורה
פרויקט מיוחד לחג – הפרק הראשון >>> הטעות הראשונה: כך איבדה הקואליציה שליטה על חוק הגיוס
מגיע יום ראשון. ביסמוט מתכונן להפיץ את הנוסח הסופי לחוק. ואז, בצעד טיפשי, נתניהו מחליט להציב לגפני תנאי אחרון: "לפני שמקדמים, אני דורש שתצהיר פומבית שאתה נשאר בגוש". גפני עונה שיצטרך להתייעץ עם הרב לנדו. ברגע שהרב לנדו שומע שנתניהו שוב מציב דרישות, הוא אמר: "אני לא מאמין לו. לא רוצה לשמוע אותו. שיעשה מה שהוא רוצה". גפני, שנמצא באותה עת באמצע חתונת נכדו, נאלץ להרים טלפון ולהודיע לנתניהו את הבשורה המרה: 'דגל התורה' מוותרת סופית על חוק הגיוס. נתניהו רותח מזעם.
אבל נתניהו כמו נתניהו, מסרב לוותר. הוא מזהה שהסיבה המרכזית לנסיגה הייתה החשש של דגל התורה מהתנגשות חזיתית עם הייעוץ המשפטי.
ביום שלישי, יומיים בלבד לאחר הפיצוץ המהדהד, מזכיר הממשלה שולף מהשרוול עוד נוסח חדש. לפי מקורות, מדובר היה ב"נוסח רזה" של חוק הגיוס, שהכיל רק מחצית מהסנקציות המקוריות. הפעם, יו"ר הקואליציה לא לקח סיכונים וניגש ישירות ליועצת המשפטית של הכנסת כדי לבדוק אם תסכים להגן על הנוסח המרוכך. אלא שהיא, פשוט "זרקה אותם מכל המדרגות". גם התעלול האחרון הזה הסתיים בלא כלום, ובכך למעשה נסתם הגולל על הפרק העגום של חוק הגיוס בקדנציה הנוכחית.
בפרק הבא ב'אמס'- ההסתבכות בחוק המעונות וחוק הקפאת המעצרים.
