יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה היום (חמישי) שתי עתירות שהוגשו נגד סרטון הבחירות של מפלגת הציונות הדתית, שנוצר באמצעות בינה מלאכותית והציג את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב–מיארה כאילו הם משתתפים בהפגנה נגד השר בצלאל סמוטריץ' ומפונים בכוח בידי שוטרים.
הסרטון עורר סערה ציבורית לאחר שהציג את בכירי מערכת המשפט ברחובות בוערים כשהם נגררים בידי שוטרים. בתוך הציונות הדתית עצמה אף פורסמו ביקורות פנימיות מצד חברי מרכז שטענו כי הסרטון מזיק לקמפיין.
נגד הסרטון הוגשו שתי עתירות. לשכת עורכי הדין טענה כי הוא מפר את האיסור על הפרעה למהלך התקין של הבחירות, בין היתר משום שלטענתה יש בו ממד מאיים כלפי בכירים במערכת המשפט. מפלגת "ישר לישראל עם איזנקוט" טענה כי עצם השימוש בדמויותיהם של עובדי ציבור בכירים לצורכי תעמולה מהווה שימוש אסור בנכסי ציבור.
עוד באתר:
סולברג דחה את שתי הטענות. ביחס לטענת האיום קבע כי ספק אם הבכירים המוצגים בסרטון אכן חשים מאוימים ממנו, ובכל מקרה לא ברור שהסעיף שעליו הסתמכה העתירה חל בנסיבות הללו. ביחס לטענה על שימוש בנכסי ציבור קבע כי עצם השימוש בדמותו של עובד ציבור בכיר כדי למתוח עליו ביקורת אינו מהווה כשלעצמו שימוש אסור בנכס ציבורי לצורכי תעמולת בחירות.
בהחלטתו הפריד סולברג בין עמדתו האישית כלפי הסרטון לבין השאלה המשפטית אם יש סמכות לפסול אותו. הוא כתב כי "הצפייה בסרטון מושא העתירה – לא הייתה קלה עליי בהיבט האישי, בשל הדמויות שנכללו בו, וטעמו הרע ומר". עם זאת הוסיף כי תפקידו הוא לדון בעתירות במישור המשפטי בלבד, וקבע: "באין עילה – יעמוד הסרטון לדין הבוחר, ולא לדיני הבחירות".
ההחלטה הנוכחית שונה ממקרה קודם בקמפיין של הציונות הדתית, שבו סולברג דווקא הורה להסיר סרטון AI שהציג את גדי איזנקוט לוחץ ידיים לאבו מאזן ולמנסור עבאס. באותו מקרה נקבע כי מדובר בתיאור של אירוע שלא התרחש וכי הסימון שהבהיר שמדובר בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית לא היה בולט מספיק כדי להסיר את החשש להטעיה.
כך, בהחלטה מהיום, סולברג לא קבע שהסרטון ראוי או מקובל מבחינה ציבורית, אלא שאין בדיני תעמולת הבחירות עילה משפטית שמאפשרת לוועדת הבחירות להורות על הסרתו. ההכרעה לגבי המסר והסגנון, כלשונו, נותרת בידי הבוחרים.
