רגע אחרי שמחת תורה, כשבבתים רבים נשארים האתרוגים ששימשו למצוות ארבעת המינים, מתברר שמאחורי הפרי הצהוב מסתתר עולם שלם של מנהגים, מסורות ומתכונים. עפר גדנקן שוחח בתוכנית "עפר בשטח" לימי חול המועד סוכות ב'קול חי' עם אפרת ושדי, מתכונאית ומאמנת מנטלית, שסיפרה על המנהגים שנקשרו באתרוג ועל הדרך שבה היא נוהגת להכין ממנו ריבה לאחר החג.
לדברי ושדי, אחת המסורות המוכרות היא הכנת ריבת אתרוגים לאחר החג. היא הזכירה כי במשך השנים נקשרו לאכילת הריבה סגולות שונות, ובפרט בהקשר של לידה קלה ופרי בטן. לדבריה, גם הרבנית בת שבע קניבסקי ע"ה נודעה בכך שנהגה לחלק ריבת אתרוגים לנשים. ושדי שיתפה גם בסיפור אישי מתקופת לידת בנה, אך הדגישה כי מבחינתה לצד כל סגולה חשוב תמיד גם להתפלל ולבקש.
בהמשך התייחסה ושדי גם לצד המעשי והזהירה כי אתרוגים המשמשים למצווה עשויים להיות מרוססים ברמה גבוהה, משום שהם מגודלים בראש ובראשונה לצורך מראה נאה ועמידות לאורך החג ולאו דווקא לצורך אכילה. לכן המליצה למי שמתכוון להשתמש באתרוג למאכל לשטוף אותו היטב ולהסיר את שכבת הקליפה הצהובה, ובמקרה של הכנת מיץ אף להעדיף אתרוג שיועד מלכתחילה גם לאכילה.
עוד באתר:
לבקשת גדנקן העניקה ושדי גם מתכון פשוט לריבת אתרוגים. תחילה יש לשטוף היטב את האתרוגים, לחצות אותם, להסיר את החלקים הפנימיים ולחתוך לקוביות קטנות. לאחר מכן היא ממליצה להרתיח את חתיכות האתרוג במים ולסנן שלוש פעמים – פעולה שמסייעת, לדבריה, להפחית את המרירות.
לכמות של כ־500 גרם אתרוגים היא מציעה להוסיף כ־500 גרם סוכר, מים לפי הצורך וכף מיץ לימון. ניתן להוסיף גם מעט קינמון, אם כי ושדי מעדיפה להשאיר את טעמו הטבעי של הפרי. לאחר שהסוכר נמס, מבשלים את התערובת על אש בינונית עד נמוכה במשך כשעתיים, עד שהנוזלים מצטמצמים ומתקבלת ריבה סמיכה. אם הריבה נוזלית מדי ניתן להוסיף מעט סוכר, ואם הפכה סמיכה מדי אפשר להוסיף מעט מים רותחים.
ושדי סיפרה כי היא נוהגת להכין את הריבה במנות קטנות ולשמור ממנה עד ט"ו בשבט. "העיקר הכוונה", אמרה, והוסיפה כי מבחינתה זמן הכנת הריבה הוא גם הזדמנות להתפלל על מי שממתינות לישועה, לבריאות ולבשורות טובות.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עפר בשטח' עם עפר גדנקן ב'קול חי':
