האם בתוך כל אדם פועלים יחד אור וחושך? רבי חיים שמואלביץ אומר על הפסוק "נר השם נשמת אדם", כי הנר נועד להאיר, וככל שהחושך גדול יותר – כך נדרש אור גדול יותר. מסביר הרב פנגר, בתוך האדם יש נשמה שהיא "נר ה'", ומולה קיימים גם צדדים שליליים. לכן, כאשר אדם נתקל במחשבות או בהתנהגויות שאינן טובות, אין פירוש הדבר שאין לו תקנה. הדברים מתבארים מדמותו של משה רבנו, שהיה "איש האלוקים", חציו מלמטה וחציו מלמעלה. גם לאחר כל מה שעבר עם עם ישראל, הוא סיים את חייו בברכה ולא בכעס.
כשם שבאדם קיימים צדדים מורכבים, כך צריך לזכור שגם אצל הזולת יש "אור וחושך". הרב פנגר הביא את מדרש תנחומא על חסיד שאביו היה שיכור. אותו חסיד ראה את אביו שוכב בשוק בגשם, כאשר מים וביוב יורדים עליו, ובחורים ונערים משליכים עליו אבנים, צרורות וחומרים. הוא לקח את אביו לראות את המחזה בתקווה שיבין כיצד הוא נראה, אך האב השיב: "בני בחיי, אין לי תענוג וגן עדן אלא זה". הרב הסביר כי הדבר ממחיש עד כמה אדם עלול להגיע למצב שבו אפילו הפסקת הסבל נראית לו כגן עדן.
הדברים נאמרו בתוכנית 'השראה יומית' עם הרב יצחק פנגר. בהמשך הובאה דוגמת קין והבל, כאשר קין, שהגיע למדרגה רוחנית גבוהה, הביא "מפרי האדמה" ואילו הבל הביא מבכורות צאנו. מכאן הוסבר כי אור וחושך יכולים לשמש בערבוביה באותה נפש, ולכן האדם עשוי להיות בעל מעלות גדולות ובמקביל להתמודד עם צדדים נמוכים. מכאן עבר הרב פנגר גם לנקודה שבין אדם לחברו: אם אנחנו מבקשים שיבינו אותנו כאשר החושך שבתוכנו יוצא החוצה, עלינו לנהוג באותה מידה כלפי אחרים. לדבריו, "אם באמת היינו רוצים, היינו מצליחים", משום שהרצון קובע במידה רבה את מה שאנחנו מחפשים לראות.
עוד באתר:
בהמשך הובא המדרש על הפסוק "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", כאשר משה רבנו עצר את הכתבת התורה ושאל כיצד ייתכן שהפסוק נאמר בלשון רבים. הקב"ה השיב: "כתוב, והרוצה לטעות יטעה". האדם עשוי למצוא הצדקות למה שהוא כבר רוצה לראות. לכן, אם אדם רוצה לראות טוב בעצמו, בילדיו, בשכניו ובסובבים אותו, הוא ימצא אותו; ואם הוא רוצה למצוא את הרע, הוא ימצא תירוצים לכך. לצד זאת הודגש הצורך שלא לאבד תקווה. גם כאשר יש "תוהו ובוהו וחושך על פני תהום", נאמר כי "רוח אלוקים מרחפת על פני המים", ולאחר מכן מגיע האור. הדברים הושוו גם לשביעי באוקטובר, לתחושת הכאוס והחושך ששררה באותה תקופה ולניסים שהתרחשו בהמשך.
בחלק נוסף של הדברים הוצעה התמודדות מעשית: לקחת "חופש של שבוע מתלונות", לא רק בדיבור אלא גם במחשבה, ולהתמקד בפתרונות, באפשרויות ובדברים הטובים. הובאה גם דוגמת הדבורה והזבוב: במקום לחפש את המקומות השליליים, לבחור לחפש פרחים וצוף ולהפיק מהם דבש. בהמשך הובא הפסוק על תרדמת האדם הראשון, כאשר רש"י מסביר שהאדם הורדם כדי שלא יראה את חתיכת הבשר שממנה נבראה האישה ותתבזה עליו. מכאן הועבר המסר שלא להתמקד בפגמים של הזולת ולא להפוך את הבית ל"ממלכת הלחץ" של תלונות וביקורת. בסיום הובאו דברי החפץ חיים: "לעולם, לעולם הקדוש ברוך הוא תובע דמן של הנרדפים מן הרודפים". הרב קרא לבדוק את ההתנהגות האישית, להיות "מן הנעלבים ולא מן העולבים", ולרצות באמת אהבה, אחווה, שלום ורעות.
האזינו לדברים המלאים מהתוכנית 'השראה יומית' ב'קול חי':
