"מה התפקיד שאני רוצה לקחת בהצגה הזאת?" זו השאלה שהציעה חנה טובה פרלמן, מטפלת ומנחה בפסיכודרמה, לשאול בתקופות של משבר. לדבריה, לצד הכאב וחוסר הוודאות, אפשר לחפש פעולה קטנה שתעניק תחושת משמעות ותסייע לעשות את הצעד הראשון קדימה.
פרלמן הדגישה כי יש מקום לאבל ולכאב, וכי ההתמודדות אינה מחייבת להתעלם מהם. "יש זמן לכל דבר", אמרה. לצד זאת, הציעה לשלב מחשבות מחזקות עם עשייה: עזרה לשכנה, התעניינות באדם אחר או פעולה למען עצמנו.
בשיחה עם רחל פסטג בתוכנית 'עניין משפחתי' ב'קול חי', הסבירה פרלמן כיצד הדמיון עשוי לשמש מקור כוח. היא הזכירה סיפורים של ניצולי שואה ושל חטופים, שנאחזו במחשבות על המשפחה, הבית והרגע שבו ישובו אליהם. לדבריה, תמונה פנימית של עתיד טוב יכולה להעניק תקווה גם כשהמציאות קשה.
עוד באתר:
כדוגמה אישית סיפרה על נסיעות בשומרון בתקופה מתוחה, שבהן דמיינה שהקב"ה עוטף את רכבה בהגנה. במקביל האזינה לשירים ושרה בקול, בניסיון לחזק את עצמה ולהפחית את תחושת החרדה.
עוד שיתפה ברגעים לצד מיטתו של נכדה החולה, שבהם בחרה לרקוד כדי להביא עמה כוח וחום. היא הבהירה שהייתה מודעת לחומרת המצב. פסטג ציינה כי הסובבים עלולים היו לפרש זאת כחוסר הבנה של המציאות, בעוד שמבחינתה הייתה זו בחירה בדרך ההתמודדות.
פרלמן סיפרה גם כיצד הביאה שוקולדים לבית הכנסת בשמחת תורה, בתוך הבהלה, בניסיון לעודד את הנוכחים. פסטג הדגישה את חשיבות הצעד הראשון, ופרלמן חתמה במסר של תקווה: "אנחנו עם שקם. אנחנו עם שיודע לקום".
האזינו לדברים המלאים מתוך 'עניין משפחתי' ב'קול חי':
