הגשם הראשון בעולם לא ירד מיד עם בריאת הצמחים. על פי פירוש רש"י בספר בראשית, הצמחים המתינו מתחת לפני הקרקע עד שנברא האדם, שהכיר בצורך בגשם והתפלל עליו. רק אז ירדו הגשמים והצמיחה החלה. מאחורי התיאור הזה מסתתר מסר מפתיע: אפילו הדברים הגשמיים והיומיומיים ביותר בחיינו קשורים לתפילה, ולעיתים דווקא ההמתנה היא שמאפשרת את הצמיחה.
את הרעיון הזה הסבירה הרבנית יעל טבדי, מנחת קבוצות ומייסדת 'תבל – מעגלי נשים ברוח יהודית', בשיחה עם רחל פסטג בתוכנית 'עניין משפחתי' ב'קול חי', לרגל תחילת אמירת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' והחזרה לשגרה שאחרי חגי תשרי.
התפללנו על החיים, עכשיו מתפללים על החיים עצמם
עוד באתר:
"בראש השנה וביום כיפור התפללנו שאנחנו רוצות חיים, 'זוכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים'", הסבירה הרבנית. "וברגע שקיבלנו את החיים, בשמחת תורה כבר התפללנו על הגשם".
לדבריה, המעבר הזה אינו מקרי. אחרי הימים הנוראים, שבהם התפילה מתמקדת בחיים ובמשמעותם, מגיע הזמן להתפלל על החיים הגשמיים: הפרנסה, הבית, הילדים וכל הפרטים הקטנים המרכיבים את שגרת היום.
גם התלות של ארץ ישראל בגשמי השמים, בניגוד למצרים הנשענת על מי הנילוס, מלמדת לדבריה על הקשר המתמיד בין האדם לבוראו.
"פתאום אומרים לנו: לא, אלוקים נמצא בגשם. אלוקים נמצא בתכלס של החיים".
למה דווקא כשהשגרה מתחילה לעצבן, מתחילה הצמיחה?
אלא שכאן מגיע החלק המפתיע. בתחילת החורף כולן מתרגשות מהגשם הראשון. כעבור כמה שבועות, אותן טיפות הופכות למטרד: המעילים, השכבות, החושך המוקדם וההתלבטות היומיומית מה להלביש לילדים.
כך בדיוק קורה גם בשגרה. אחרי החגים כולן מחכות לחזור למסגרות, אבל מהר מאוד הפעולות החוזרות מתחילות להעיק.
הרבנית טבדי הציעה להסתכל על התהליך דרך משל הגשם: בתחילה המים מרטיבים רק את השכבה העליונה של האדמה. הצמיחה המשמעותית מתחילה רק אחרי שהם מחלחלים עמוק פנימה.
גם בנפש האדם, הסבירה, החזרה על אותן פעולות ואותם אתגרים מאפשרת לעיתים לגלות דברים שלא הבחנו בהם קודם.
הילדים רבים בפעם החמישית? אולי מסתתר כאן שיעור
כדוגמה הציגה הרבנית שני ילדים שרבים בבית שוב ושוב באותה שעה.
בפעם הראשונה האם מבקשת שיפסיקו. בפעם השנייה היא אולי מענישה. בפעם השלישית היא מנסה להעסיק כל אחד מהם בנפרד.
אבל בפעם החמישית עשויה להגיע מחשבה חדשה: "רגע, שנייה, למה זה בעצם קורה? מה התפקיד שלי פה? מה אני צריכה לעשות אחרת?"
לדבריה, דווקא ההתמודדות החוזרת עשויה לעורר התבוננות עמוקה יותר, במקום להסתפק בפתרון נקודתי.
לא צריך לחכות לאלול כדי לשפוך את הלב
בהמשך השיחה ב'קול חי' הדגישה פסטג כי אחרי החגים, כשההכנות והעומס פוחתים, נפתחת הזדמנות מיוחדת לתפילה אישית.
הרבנית טבדי הסכימה והזכירה שגם הקשיים הקטנים ראויים לתפילה: המריבות בארוחת הערב, הילד שמאחר, הקושי להספיק את מטלות הבית או השידוך המיוחל שעדיין לא הגיע.
"זה בסדר גם לשפוך את השיח לפני השם", אמרה. "השגרה בסוף מאפשרת לנו גם את החזרתיות הזאת, גם בתפילה וגם בחיים, והשילוב הזה מביא אותנו בסוף לעשייה, לצמיחה פנימית".
לדבריה, כשם שזמן החורף נחשב בעולם הישיבות לתקופה משמעותית של לימוד והתקדמות, כך הוא יכול להיות גם זמן של צמיחה בבית ובחיי המשפחה. "פתאום תגיעי לפסח ותגידי: וואו, אני במקום אחר".
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
