אפשר להתפלל על פרנסה, להשקיע מאמצים ולעשות את כל ההשתדלות הנדרשת, ובכל זאת, לפי דברי חז"ל וספרי החסידות, ישנן מידות שעלולות לפגוע ביכולת שלנו להחזיק בברכה. אחת הבולטות שבהן היא הכעס. דווקא ברגע שבו המציאות אינה מסתדרת כפי שרצינו, הדרך שבה נגיב עשויה להיות משמעותית לא פחות מהמאמצים שהשקענו.
על הקשר המפתיע בין כעס, שלום, גבולות ופרנסה שוחחה טלי קניג, מרצה לפסיכולוגיה יהודית ומטפלת נפשית בקליניקה בבני ברק, עם רחל פסטג בתוכנית 'עניין משפחתי' ב'קול חי', לרגל תחילת אמירת 'ותן טל ומטר לברכה' בז' בחשוון.
לא רק גשם: מה אנחנו באמת מבקשים בברכת השנים?
עוד באתר:
קניג הסבירה, על פי דברי האדמו"ר מפיאסצנה, כי בקשת הגשמים אינה מתייחסת רק לחקלאות ולתבואה, אלא לפרנסה ולשפע בכלל.
בעבר הייתה הפרנסה תלויה באופן ישיר בגשמים. החקלאי יכול היה לחרוש, לזרוע ולהשקיע את כל כוחו, אך ללא גשם לא היה זוכה ליבול.
גם כיום, כשמרבית האנשים אינם מתפרנסים מחקלאות, בקשת הגשמים מבטאת את ההכרה בכך שהפרנסה והברכה מגיעות מהקב"ה.
קניג הזכירה את דברי הגמרא במסכת תענית: "גדול יום הגשמים, שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו".
שלושה כלים לקבלת השפע
לדברי קניג, אפשר להבחין בין הכלים שמאפשרים לקבל את השפע לבין אלה המסייעים לשמור עליו.
הכלי הראשון הוא התפילה. כפי שמסביר רש"י בתחילת ספר בראשית, הגשם הראשון המתין עד שנברא האדם, הכיר בטובתו והתפלל עליו.
הכלי השני הוא ריכוך הלב. קניג הביאה את דברי האדמו"ר הזקן ב'ליקוטי תורה', המשווה את עבודת הנפש לחרישת האדמה. כשם שקרקע קשה זקוקה לחרישה כדי לקלוט את הגשם, כך האדם נדרש לרכך את לבו ולהשתחרר מהתחושה שהוא מסוגל להסתדר בכוחות עצמו בלבד.
הכלי השלישי הוא ההשתדלות. האדם צריך לפעול ולעשות את חלקו, אך לזכור שהפעולות עצמן אינן מקור הברכה.
שלושה כלים לשמירה על הברכה
כאן הגיעה קניג לחלק המעשי והמפתיע בשיחה ב'קול חי': גם לאחר שהשפע מגיע, צריך לדעת כיצד לשמור עליו.
הכלי הראשון הוא ההתגברות על הכעס. בהסתמך על דברי רבי נחמן מברסלב, הסבירה קניג כי הכעס עלול לפגוע בשפע המיועד לאדם ואף בברכה שכבר נמצאת ברשותו.
הכלי השני הוא השלום. קניג הזכירה את דברי רבי שמעון בן חלפתא במשנה: "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום".
לדבריה, הדברים נוגעים הן לשלום שבין אדם לחברו והן לשלום הפנימי של האדם עם עצמו.
הכלי השלישי, והמפתיע לא פחות, הוא מידת הגבורה – היכולת להציב גבולות.
"אנחנו צריכים לדעת שכדי לקבל את השפע, אנחנו צריכים ליצור גבול", הסבירה קניג. לדבריה, בלי גבולות ברורים, גם ריבוי הזדמנויות ואפשרויות עלול להפוך לעומס ולבלבול.
למה דווקא 'גשמי ברכה'?
לסיום הזכירה קניג את סיפורו של חוני המעגל, שביקש גשמים באופן מדויק, כך שיהיו גשמי ברכה ולא גשמים המזיקים לעולם.
זהו, לדבריה, עומק הבקשה שאנו מוסיפים לתפילה: לא רק לקבל יותר, אלא לזכות בשפע שנוכל לקלוט, לשמור ולהשתמש בו לטובה.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
