"אני הייתי אמורה לארוז לך תיק לחתונה, תיק לישיבה. לא תיק לכלא". במילים מצמררות תיארה אם חרדית את הרגע שבו נאלצה להכין את חפציו של בנה לקראת כניסתו לבית הסוהר. המשפחה כולה התגייסה ללוות אותו, ועל הסדין שהכינו עבורו כתבו בני המשפחה מילות אהבה ועידוד.
תקווה, מורה בסמינר ואם למשפחה חרדית, התארחה בתוכנית 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל ב'קול חי', ושיתפה לראשונה את המאזינות במסע המטלטל שעברה משפחתה בעקבות הסתבכותו הפלילית של בנה, שהיה קטין בעת ביצוע המעשים.
לדבריה, בנה התמודד מילדות עם קשיים חברתיים והתנהגותיים, חווה דחייה במסגרות החינוך והתקשה למצוא את מקומו. כאשר החל לחזור הביתה שמח בעקבות קשרים חברתיים חדשים, ההורים התקשו להעלות בדעתם מה עומד מאחוריהם. בהמשך התברר כי בקבוצת הנערים התרחשו אירועים חמורים, והפרשה הגיעה לרשויות ולמערכת המשפט.
עוד באתר:
"חשבנו שמודה ועוזב ירוחם"
תקווה סיפרה כי משפחתה הגיעה לחקירות ללא ייצוג משפטי, מתוך תמימות וחוסר היכרות עם ההליך הפלילי. לדבריה, בנה הודה במעשים מבלי להבין את מלוא משמעות השאלות שנשאל. בהמשך עבר טיפול, אך למרות גילו הצעיר נגזר עליו עונש מאסר.
היא מתחה ביקורת חריפה על התנהלות מערכת המשפט בעניינו, וטענה כי המשפחה חוותה יחס משפיל וחוסר הבנה לצרכיה. מדובר בטענותיה האישיות, שלא הוצגה במסגרת השידור תגובה של הגורמים הנוגעים בדבר.
הביקורים מאחורי הזכוכית והחובות הכבדים
תקווה תיארה את הביקורים בכלא חרמון, שבהם נאלצה לשוחח עם בנה מאחורי מחיצת זכוכית, ללא אפשרות לחבק אותו. לצד הכאב התמודדה המשפחה עם הוצאות משפטיות כבדות, שהובילו לחובות ולוויתורים כלכליים.
אחד הרגעים הקשים התרחש דווקא לאחר שהמשפחה נפרדה מהבן בשערי הכלא. תקווה סיפרה כי לקחה את בנותיה למסעדה, וביקשה מכל אחת לבחור מבוגר אחראי שתוכל לשתף אותו בסוד המשפחתי, כדי שלא תיאלץ לשאת את הכאב לבדה.
"הורים יקרים, אתם לא לבד"
באולפן השתתפה גם מירי, אשת חינוך המסייעת בריכוז קבוצת תמיכה לנשים ולאימהות המתמודדות עם מאסר של בן משפחה, במסגרת 'אסירי התקווה'.
מירי הסבירה כי לצד ההתמודדות המשפטית והכלכלית, המשפחות נאלצות להתמודד עם בדידות, בושה וחשש מהשלכות חברתיות, ובהן גם פגיעה בשידוכים ובמעמדן בקהילה.
תקווה סיפרה על הסיוע שקיבלה מאנשים המלווים אסירים חרדים, ובהם מי שהקים את כולל 'בני חורין' ללימוד תורה בבתי הסוהר, וכן על התמיכה המשמעותית שקיבלה ממשפחתה.
כיום בנה כבר השתחרר, אך לדבריה תהליך השיקום והחזרה לחיים אינו מסתיים עם היציאה מהכלא. היא הדגישה את הצורך בלקיחת אחריות, בטיפול ובשיקום, לצד שמירה על הקשר המשפחתי.
"אני באה בשליחות", אמרה בסיום השיחה. "הורים יקרים, אתם לא לבד. אתם חרדים, אבל אתם לא לבד". לדבריה, גם כאשר אין בכוחה של קבוצת התמיכה לפתור את הקשיים הכלכליים, עצם האפשרות לדבר ולקבל כתף תומכת עשויה להיות משמעותית.
