מדוע דווקא תפילתה של רחל אמנו התקבלה בשעה שבני ישראל יצאו לגלות לאחר חורבן בית המקדש הראשון? על פי המדרש, גם אברהם אבינו ביקש רחמים על בני ישראל והזכיר את ניסיון העקידה, אך דווקא כאשר רחל הזכירה את הוויתור שלה לאחותה לאה, השיב לה הקב"ה בהבטחה: "ושבו בנים לגבולם". מה היה מיוחד כל כך במעשה של רחל?
אשת התקשורת והיועצת הרגשית והזוגית מורן קורס מציעה התבוננות עמוקה בשאלה. לדבריה, בעוד ניסיון העקידה היה מעשה עצום של מסירות נפש שהתרחש ברגע מסוים, הוויתור של רחל לא הסתיים במסירת הסימנים לאחותה. הוא ליווה אותה גם בהמשך חייה, כאשר נדרשה להתמודד עם השלכות ההחלטה שקיבלה.
"רחל עשתה קידוש ה' של חיים שלמים, קידוש ה' של כל רגע ורגע", הסבירה קורס. לדבריה, גם כאשר ראתה את יעקב אבינו הולך לאוהלה של לאה, היא לא חזרה בה מהוויתור ולא ביקשה הכרה על המעשה.
עוד באתר:
לעשות טוב גם כשאף אחד לא רואה
בשיחה עם מיכל ירושלמי בתוכנית "אשת חיל" ב'קול חי', הדגישה קורס את הצניעות והענווה שבמעשיה של רחל. לאה, לדבריה, אפילו לא ידעה שרחל מסרה לה את הסימנים כדי למנוע את בושתה.
קורס השוותה זאת למציאות של ימינו, שבה אנשים נוטים לתעד ולפרסם כמעט כל מעשה טוב שהם עושים. "אנחנו בדור כזה שאם לא צילמת, לא היה", אמרה, והציעה ללמוד מרחל לעשות מעשי חסד גם מבלי שאיש ידע עליהם.
לדבריה, לא כל נתינה צריכה לזכות למחיאות כפיים. לעיתים דווקא המעשה שנעשה בצניעות, בין האדם לבוראו, מבטא את הנתינה העמוקה ביותר.
רחל אמנו – האמא של כל מי שנמצא בדרך
קורס התייחסה גם לכינויה של רחל אמנו, "אם הדרך", והעניקה לו משמעות הנוגעת לחיי היומיום.
"רחל היא אמא של כל מי שנמצא בדרך", הסבירה. "בדרך להקים בית, בדרך לחפש את הייעוד שלהם. כולנו בדרך, איפשהו אנחנו בדרך".
לדבריה, ההשראה מרחל אינה מסתכמת ביכולת לוותר, אלא גם בנכונות להבחין באנשים הנמצאים סביבנו וזקוקים לעזרה: מי שממתין להקים משפחה, מי שמחפש את מקומו בעולם ומי שמתמודד עם קושי אישי.
מהי תודעת הצדקה?
בהמשך השיחה הציגה קורס רעיון מתוך שיעור תורה שמסרה על ההבדל בין לימוד תורה לקיום מצוות. לדבריה, הלימוד משפיע על תודעת האדם ומעצב את עולמו הפנימי, בעוד קיום המצוות מבטא את הדברים גם במעשה.
מכאן עברה למושג "תודעת הצדקה". לדבריה, צדקה אינה מתבטאת רק בהעברת כסף לנזקק, אלא גם בהבנה עמוקה שהדברים שניתנו לנו בעולם נועדו לאפשר לנו להיטיב עם אחרים.
"כל מה שיש לי פה בעולם הוא בכלל לא שלי. אני פה בשביל להעביר את מה שיש לי הלאה", אמרה.
קורס הסבירה כי כאשר אדם מפנים את הגישה הזאת, הוא מסוגל להרפות מתחושות של תחרות וקנאה. במקום לחשוש שהצלחת הזולת באה על חשבונו, הוא יכול להאמין שמה שנועד עבורו יגיע אליו, ובמקביל לחפש הזדמנויות לעשות טוב.
המסר המעשי שהציעה למאזינות היה לפקוח עיניים ולזהות אדם אחד שנמצא בדרך וזקוק לעזרה, ולעשות למענו מעשה חסד גם ללא פרסום או ציפייה לתמורה.
לדבריה, עצם הידיעה שאדם פועל ומועיל לאחרים מעניקה לחייו תחושת משמעות ושמחה. כך, באמצעות מעשים קטנים ויומיומיים של ויתור ונתינה, ניתן להתחבר למידותיה של רחל אמנו גם בדורנו.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'אשת חיל' ב'קול חי':
