"אני לא באמת זוכרת את אמא שלי. אני בעיקר זוכרת את התקופה שאחרי". במילים הללו מתארת רחלי גולדפינגר את ההתמודדות שליוותה אותה מאז גיל ארבע, כאשר איבדה את אמה לאחר שנה של מחלה קשה. כיום, כשהיא בת 31 ואם לילדים, היא מביטה לאחור על מסלול חיים שכלל יתמות מוקדמת, משפחה מורכבת, נישואין בגיל צעיר, גירושין ונישואין שניים.
רחלי, שנולדה בי"א בחשוון, יום פטירתה של רחל אמנו, מספרת כי מאז ילדותה חשה חיבור מיוחד לדמותה ולמידות הוויתור והשתיקה המזוהות עמה. לצד הכאב על אובדן אמה, היא ביקשה במשך השנים להכיר את דמותה. עוד לפני גיל 12 איתרה אישה שהכירה את האם, הגיעה אליה עם דפים וכלי כתיבה ותיעדה את סיפוריה בחוברת שהכינה בעצמה.
אחד הסיפורים שנחרתו בליבה מתאר את ימיה האחרונים של האם, שנפטרה בגיל 32. לאחר שמצבה הידרדר, ביקשה לשוב מבית החולים לביתה כדי להיות בקרבת שלושת ילדיה. בני המשפחה העלו אותה שלוש קומות ללא מעלית, אך בשל מצבה הקשה הוחלט שלא להכניס את הילדים לחדרה. "לפחות שמעתי את הקול שלהם", אמרה האם, לפי הסיפור שסופר לרחלי.
החלום על אמא לפני הלידה הראשונה
עוד באתר:
בריאיון למיכל ירושלמי בתוכנית 'אשת חיל' ב'קול חי', סיפרה רחלי כי אביה נישא בשנית כשהייתה בת חמש. בבית החדש גדלה לצד ילדים נוספים, ובהם בתה של האם החורגת, המבוגרת ממנה ביומיים בלבד. לדבריה, השתיים התמודדו עם השוואות ומתחים רבים, אף שכיום הן מקיימות קשר טוב.
החסר האימהי הורגש במיוחד לקראת לידת בנה הבכור. "חלמתי שאני עולה אליה ממש לפני הלידה, ואיך שהיא עוזרת לי ומלווה אותי", שיתפה. לדבריה, החלום התרחש בבית ילדותה ושיקף את הכמיהה לחוות ליווי של אמה ברגע המשמעותי.
רחלי סיפרה כי אמה הייתה גיורת שעלתה מרוסיה עם אביה, וכי השניים עברו את התהליך ונישאו כדת משה וישראל. האם נפטרה כשמונה שנים לאחר גיורה. לדבריה, בני המשפחה מתארים אותה כאישה עדינה וטובת לב, שהעבירה לה גם את אהבת המוזיקה.
מגיל 16 עם אולפן הקלטות משלה
כבר בכיתה א' החלה רחלי ללמוד נגינה באורגנית, ובהמשך התאמנה על אורגנית ישנה שהייתה שייכת לאמה. "זה היה המקום מפלט שלי. מצאתי שם את המקום שהוא רק שלי", סיפרה.
בגיל 16 החלה ללמוד הפקת אולפן והקימה עמדת הקלטה בביתה. אביה בנה עבורה ארון מיוחד שנסגר סביב שולחן העבודה והעניק לה מעט פרטיות בבית העמוס. בהמשך החלה להקליט, לערוך מוזיקה וללמד תלמידות.
בגיל 19 נישאה והקימה אולפן מקצועי מחוץ לבית. לצד עבודתה בתחום ההקלטות התפתחה גם לתחומי ההגברה והתאורה באירועים. אולם חיי הנישואין לא התפתחו כפי שקיוותה, ובהמשך מצאה את עצמה גרושה ואם לשני ילדים קטנים.
באותה תקופה פנתה לקבלת הדרכה, מתוך רצון לסייע לילדיה להתמודד עם הגירושין. "אמרתי, אני לא אחכה שיהיו בעיות", סיפרה. לדבריה, התהליך שנועד בתחילה לילדים הפך גם למסע אישי של בניית הביטחון והאהבה העצמית.
"את כמו חוצבת בסלע. את מייצרת עכשיו מול הילדים שלך משהו חדש שלא היה לך", ציטטה דברים שנאמרו לה במהלך ההדרכה. בעקבותיהם, לדבריה, החלה ללמוד לקבל ולאהוב את עצמה גם כאשר היא טועה.
השליחות: להכניס נשים לעמדות הסאונד
עם השנים הפכה רחלי את עיסוקה לבית ספר מקצועי לנשים, המציע לימודי סאונד, תאורה, אולפן ותקליטנות. לדבריה, ההחלטה להרחיב את הפעילות התחזקה בעקבות מפגש באירוע לנשים חוזרות בתשובה, שבו התרגשה אחת המשתתפות לגלות שאישה מפעילה את מערכת ההגברה.
"פתאום ראיתי אישה", סיפרה רחלי בשם אותה משתתפת. "היא אמרה לי: 'זה השליחות שלך, תמשיכי'".
כיום היא פועלת להכשיר נשים לעבודה מקצועית באירועים, בין היתר כדי לאפשר הפעלת עמדות סאונד ותאורה בידי נשים באירועים המיועדים לנשים בלבד. לדבריה, חלק מתלמידותיה אף הפכו את התחום למקור פרנסה.
"אני בעצם לקחתי את התחביב שלי והפכתי אותו למקצוע ולדרך חיים", סיכמה.
בתום הריאיון, שנערך ביום הולדתה ה-31, איחלה רחלי למאזינות "להגשים את עצמן מתוך מקום של שלווה פנימית, של שלמות עם עצמן", והוסיפה: "עברתי דרך מאוד ארוכה להגיע לשם".
האזינו לראיון המלא עם רחלי גולדפינגר ב'אשת חיל' ב'קול חי':
