היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט אישר היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים כי האזנת סתר שביצעה המשטרה לנתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נעשתה ללא ידיעתו המוקדמת. במהלך חקירתו הנגדית במשפט נתניהו הביע מנדלבליט כעס על ההתנהלות והבהיר כי הורה להפסיק את ההאזנה לאחר שנודע לו עליה.
"זה מאוד הרגיז אותי שהסתבר שזה מה שקרה. זה לא דומה לאף פעולה אחרת שנתקלתי בה", העיד מנדלבליט. לדבריו, "הציפייה הייתה שדבר כזה יביאו בפניי מראש, וזה לא נעשה. כשגיליתי את זה, זה אכן הופסק". הוא הסביר כי אשל עסק בעניינים מדיניים ופוליטיים עבור נתניהו, ולכן היה צורך בזהירות מיוחדת בטרם ביצוע האזנה לשיחותיו.
לפי העדות, המשטרה השיגה צו שיפוטי להאזנה, אך לא הביאה את הפעולה לאישורו המוקדם של היועמ"ש. מנדלבליט הבהיר כי התנגד להאזנה לאדם המקורב לראש הממשלה ללא חשד קונקרטי הקושר אותו אישית לעבירות הנחקרות. כשנשאל אם דרש בירור על התנהלות החוקרים, השיב שאינו זוכר.
המסמכים שנאספו והטענות נגד החוקרים
בהמשך הציג סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, טענות הנוגעות לאיסוף הראיות בתיק 1000. לטענת ההגנה, הדס קליין נפגשה מספר פעמים בחניונים ברעננה עם החוקר עידן אבירם והעבירה לו חשבוניות של אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.
חדד טען כי המסמכים נאספו ללא צווים שיפוטיים, וכי נעשה שימוש בסיפור כיסוי של "ספירת מלאי" מול הנהלת החשבונות. לפי התיאור שנמסר מהדיון, מנדלבליט השיב שלא הכיר בזמן אמת את נסיבות איסוף המסמכים.
הסנגור הוסיף וטען כי החשבוניות שנאספו תיעדו רכישות שביצעו אנשי העסקים, אך אינן מוכיחות כשלעצמן שהמוצרים הועברו לנתניהו. בהמשך העלה טענות לגבי האופן שבו הוערך היקף המתנות ולגבי דברים שאמרה קליין בחקירותיה על הקושי לנקוב בסכומים מדויקים.
המחלוקת על החשד לשוחד
סוגיה מרכזית נוספת שנדונה הייתה העבירות שלגביהן ניתן אישור לחקור את ראש הממשלה.
לפי הדברים שהובאו מהדיון, מנדלבליט הסביר כי בשלב מוקדם סבר שהחשדות מתאימים יותר לבחינת עבירת הפרת אמונים, והתנגד לכך שנתניהו ייחקר באזהרה בחשד לשוחד ללא אישור מתאים.
"היה חשוב לי לשלוט בנוסח, לא אישרתי שוחד בפני ראש הממשלה", אמר מנדלבליט, לפי התיאור שנמסר. הוא הוסיף כי כעס על חקירת מילצ'ן באזהרה, משום שחשש שהדבר יוביל את החקירה לכיוון של עבירת שוחד.
מנגד, בדיווחים נוספים מהדיון הובהר כי מנדלבליט הבחין בין אישור לפתיחת חקירה בנושא מסוים לבין אישור פרטני לכל חשד ולכל פעולת חקירה. "אני לא מאשר חקירה ספציפית אלא נושאים לחקירה", הסביר.
העימות על גבולות האישור
חדד עסק גם בפעולות חקירה נוספות שבוצעו בשנת 2016, ובהן חקירות מקורבים לנתניהו והשלמות חקירה בתיק המעונות. לטענת ההגנה, חלק מהפעולות חרגו מהמסגרת שאישר היועץ המשפטי לממשלה באותה עת.
במהלך הדיון העלה השופט משה בר-עם שאלות על היקף שיקול הדעת שניתן לחוקרי המשטרה לאחר אישור פתיחת חקירה נגד ראש ממשלה.
מנדלבליט השיב כי הסכמת היועמ"ש נדרשת לפתיחה בחקירה, אולם ניהולה בפועל נעשה בידי המשטרה ובשיתוף הפרקליטות. לדבריו, לא כל פעולה מחייבת אישור אישי, אך פעולות חריגות ורגישות במיוחד צריכות להיות מובאות לידיעתו.
ההגנה טוענת כי שורת פעולות חקירה בוצעו ללא הסמכה מתאימה, בעוד מנדלבליט עומד על כך שנתן אישורים לנושאי החקירה שנבחנו. טענות הצדדים והמשמעות המשפטית של הפעולות טרם הוכרעו בידי בית המשפט.
