"מעולם רבי אריה דרעי לא נתן הוראה ולא כיוון. היה כאן משא ומתן מפרך, דנו שעות שעות על כל סעיף". בדברים נחרצים אלה התייחס מרן הגאון רבי שמואל בצלאל, ראש ישיבת 'פורת יוסף' וחבר מועצת חכמי התורה, לטענות שלפיהן ההחלטות בסוגיית חוק הגיוס מתקבלות בידי הנציגות הפוליטית ומוכתבות להנהגה הרבנית.
ראש הישיבה, המלווה את תנועת ש"ס מאז הקמתה, סיפר כי במסגרת הדיונים על חוק הגיוס השתתפו בביתו נציגי התנועה, ובהם השר לשעבר אריאל אטיאס וח"כ ינון אזולאי, ושוחחו עמו בהרחבה על סעיפי החוק והשלכותיהם. לדבריו, כל החלטה משמעותית נבחנת במועצת חכמי התורה, ולא מתקבלת כהוראה של נציג פוליטי.
הדברים נאמרו בראיון נדיר שהעניק לאבי מימרן במהדורה המרכזית ב'קול חי', לקראת הבחירות לכנסת ביום שלישי. במהלכו התייחס ראש הישיבה בהרחבה למצבו של הציבור הספרדי, לחילוקי הדעות סביב ההשתתפות בבחירות, לסוגיית גיוס בני הישיבות ולמערכת המשפט.
"מועצת החכמים אינה מקבלת פקודות"
אחת השאלות המרכזיות שהציג מימרן נגעה לטענות על מעורבותם של הפוליטיקאים בהחלטות הרבנים. הגר"ש בצלאל דחה את הדברים וסיפר על הדיונים שהתנהלו בביתו בנוגע לחוק הגיוס.
"אני הייתי ראש הוועדה לחוק הגיוס. כאן ישבו אטיאס, הרב אטיאס, אזולאי שהיה בוועדת חוץ וביטחון", סיפר. "היה כאן משא ומתן מפרך אם נקבל את החוק. דנו שעות שעות על כל סעיף, מה יכול להוביל זה או זה".
לדבריו, גם שאלת הכניסה לממשלה אינה נתונה להחלטתו של נציג מסוים, אלא להכרעת מועצת חכמי התורה.
ראש הישיבה הדגיש כי המועצה עצמאית בקבלת החלטותיה, וכי הוא עצמו נוהג לבחון את הסוגיות לגופן, גם כאשר מדובר בנושאים רגישים ומעוררי מחלוקת.
הסיפור ההיסטורי על הקמת ש"ס
במהלך הראיון חזר הגר"ש בצלאל לימיה הראשונים של תנועת ש"ס, וסיפר על מעורבותו בהקמתה ועל הקשר הממושך שלו עם מרן חכם שלום כהן זצ"ל.
לדבריו, הקמת ש"ס נועדה לתת מענה לציבור הספרדי, שסבל במשך שנים מחוסר ייצוג וממחסור במשאבים ובמוסדות חינוך.
הוא תיאר את הפגישה הראשונה שבה הגיע הרב יצחק פרץ, מראשוני מנהיגי ש"ס, לישיבת "פורת יוסף", וסיפר כי חכם שלום כהן השתתף בדיונים על דרכה של התנועה.
"אני חושב שאין תנועה ואין מפלגה, גם במפלגות החרדיות שאנחנו מלווים אותן, אוהדים אותן ואוהבים אותן, שש"ס זו תנועה חיה", אמר.
ראש הישיבה הצביע על התרחבות עולם הישיבות הספרדי ועל הקמתם של מוסדות חינוך חדשים כעדות להישגי התנועה. הוא טען כי מספר תלמידי הישיבות הקטנות הספרדיות כיום גדול מזה של הישיבות הליטאיות והחסידיות יחד, והוסיף כי ש"ס ממשיכה לפתוח תלמודי תורה גם במקומות שבהם מספר התלמידים אינו גדול.
המחלוקת על גיוס בני הישיבות
בחלקו הביטחוני והציבורי של הראיון התייחס הגר"ש בצלאל למעמדם של לומדי התורה ולדרישה לגייס תלמידי ישיבות.
הוא הביע התנגדות חריפה לסנקציות שהוטלו על בני הישיבות, וטען כי יש גורמים המבקשים לפגוע בעצם קיומו של עולם התורה.
כאשר מימרן העלה את השאלה מהי עמדתו בנוגע לצעירים שאינם לומדים, הבהיר ראש הישיבה כי אין מדובר באותה סוגיה.
"מעולם ש"ס לא אמרה, אני בכל אופן, מועצת החכמים לא אמרה, שמחו להתגייס לצבא", אמר. בהמשך הסביר כי מבחינתו המטרה המרכזית היא להגן על הבחורים היושבים ולומדים, ואילו מי שאינם לומדים צריכים להסדיר את מעמדם בהתאם לחוק.
"אנחנו מצווים לעשות חוק לבחורים שיושבים ולומדים. אלה שלא לומדים יסתדרו לפי החוק", הבהיר.
עם זאת, ראש הישיבה הביע ביקורת על האופן שבו הצבא מתייחס, לטענתו, לחיילים המבקשים לשמור על אורח חיים דתי, וסיפר על מקרה שהובא לידיעתו בעניין שמירת שבת של חיילים דתיים. מדובר בסיפור שהציג ראש הישיבה, ולא במקרה שפרטיו אומתו במסגרת הראיון.
"הם לא התנגדו לש"ס"
בהמשך נשאל הגר"ש בצלאל על קבוצות חרדיות המתנגדות להשתתפות בבחירות, ומסתמכות על מנהגיהם של רבני הדורות הקודמים, ובהם חכם בן ציון אבא שאול והגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל.
ראש הישיבה הסביר כי חלק מאותם רבנים נהגו באופן אישי שלא להצביע, אולם לדבריו אין להסיק מכך שהתנגדו להקמת ש"ס או לפעילותה.
"הם אמרו, רבותיהם לא הלכו לבחור, אישית הם לא הולכים", הסביר, והבחין בין מנהג אישי לבין התנגדות עקרונית לפעילות הציבורית של התנועה.
עוד מתח ביקורת על הקבוצות המייחסות לרבנים אלה התנגדות גורפת להשתתפות בבחירות, וטען כי הן אינן מציגות כראוי את עמדותיהם ההיסטוריות.
הביקורת על מערכת המשפט והחשש לעתיד
לקראת סיום הראיון התייחס הגר"ש בצלאל למעמדה של הכנסת ולהשפעת מערכת המשפט על יכולתם של נבחרי הציבור לקדם מדיניות.
לדבריו, במהלך השנים נוצר מצב שבו גורמים משפטיים שאינם נבחרים מחזיקים בסמכויות רחבות, בעוד כוחם של נבחרי הציבור הצטמצם. הוא הביע תקווה שהממשלה הבאה תוכל לקדם חקיקה שתשנה את המצב ותאפשר להסיר סנקציות שהוטלו על עולם הישיבות.
הגר"ש בצלאל סיפר גם על מפגש שקיים עם קצין בכיר בצה"ל, שבמהלכו שוחחו על חשיבות לימוד התורה ועל מקומם של תלמידי הישיבות בחברה הישראלית.
לאורך הראיון שב ראש הישיבה והדגיש כי מבחינתו המאבק הציבורי אינו נוגע רק לשאלת הייצוג הפוליטי, אלא גם למעמדם של מוסדות התורה והחינוך הספרדיים.
בכך הציג את עמדתו שלפיה פעילותה הציבורית של ש"ס קשורה באופן ישיר להתפתחות עולם התורה הספרדי ולמאמצים להבטיח את המשך פעילותם של מוסדותיו.
האזינו לשיחה המלאה מתוך המהדורה המרכזית ב'קול חי':
