תנועת המחאה בסרביה הצליחה להפיל את מפלגת השלטון בבחירות לפרלמנט. אלכסנדר ווצ'יץ', שהתפטר בחודש שעבר מתפקיד הנשיא, הודה כי רשימתו הפסידה וצפה לרשימת הסטודנטים 135 עד 140 מושבים מתוך 250
מהפך פוליטי דרמטי בסרביה: אחרי 14 שנות שלטון של המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית (SNS), הודה אמש (ראשון) אלכסנדר ווצ'יץ' בהפסד בבחירות לפרלמנט, והכיר בניצחונה של רשימת הסטודנטים, שהוקמה בעקבות המחאה ההמונית נגד השלטון. ההודעה התקבלה בחגיגות ברחובות בלגרד ובערים נוספות, בעוד המדינה ניצבת בפני חילופי שלטון ראשונים מאז 2012.
בהצהרה שמסר ממטה מפלגתו בבלגרד הבהיר ווצ'יץ' כי אף שספירת הקולות טרם הושלמה, הנתונים שבידיו מצביעים על הפסד ברור. לדבריו, רשימת הסטודנטים צפויה לזכות ב-135 עד 140 מושבים מתוך 250 מושבי הפרלמנט, לעומת כ-105 מושבים לרשימה בראשותו. בכך עשויה רשימת הסטודנטים להשיג רוב עצמאי, מעל 126 המושבים הדרושים להקמת ממשלה.
מדגמים שפורסמו בערב הבחירות הצביעו על יתרון משמעותי לרשימת הסטודנטים, עם כ-52% מהקולות לעומת כ-39% לרשימת השלטון. מדובר בהערכות ראשוניות, ולא בתוצאות סופיות של ועדת הבחירות.
האשים את אירופה ואת "הדיפ סטייט" האמריקני
בנאומו האשים ווצ'יץ' גורמים זרים בתבוסתו וטען כי המחאה נגדו זכתה לסיוע ממדינות אירופיות ומגורמים בארצות הברית המתנגדים לנשיא דונלד טראמפ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' | צילום: אבי אוחיון, לע"מ.
למרות האשמותיו, בירך את יריביו על ניצחונם, אך טען כי פעלו בשירות אינטרסים זרים. לטענותיו בדבר התערבות חיצונית לא הוצגו ראיות מאמתות בנאום.
מאסון הרכבת לניצחון בבחירות
תנועת הסטודנטים החלה את דרכה בעקבות קריסת גגון בתחנת הרכבת בנובי סאד בנובמבר 2024, אסון שבו נהרגו 16 בני אדם. האירוע עורר מחאה רחבה נגד שחיתות שלטונית, היעדר שקיפות ואחריות הרשויות.
במשך כמעט שנתיים התקיימו בסרביה הפגנות ענק בהובלת סטודנטים, ובהמשך הצטרפו למחאה אנשי אקדמיה, בעלי מקצוע ואזרחים שהתנגדו לשלטונו הממושך של ווצ'יץ'. לקראת הבחירות התגבשה התנועה לרשימה פוליטית שהצליחה לגייס תמיכה נרחבת גם מחוץ לאוניברסיטאות.
הבחירות התאפיינו בשיעור השתתפות גבוה במיוחד, שהתקרב ל-70%, ובדיווחים על תקריות אלימות ואי-סדרים. לאחר פרסום המדגמים והודאת ווצ'יץ' בהפסד יצאו אלפים לחגוג ברחובות הבירה.
הידיד של ישראל שהפסיד את השלטון
לתוצאות הבחירות עשויות להיות השלכות גם על יחסי סרביה וישראל. ווצ'יץ' נחשב במשך השנים לאחד המנהיגים האירופיים ששמרו על קשרים מדיניים וביטחוניים קרובים עם ירושלים, גם בתקופות שבהן ישראל התמודדה עם ביקורת מצד מדינות אחרות ביבשת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג לנשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' את תמונתו של החטוף אלון אהל | צילום: לע"מ.
ב-28 באפריל 2026 התקיימה בירושלים הפגישה הראשונה במסגרת הדיאלוג האסטרטגי הרשמי בין שתי המדינות, בהשתתפות שר החוץ גדעון סער ועמיתו הסרבי מרקו ג'וריץ'. הצדדים דנו בקידום הסכם סחר חופשי ובהרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני.
על פי נתוני משרד החוץ הסרבי, היקף הסחר בסחורות בין המדינות הסתכם בשנת 2025 ב-285.6 מיליון אירו, מתוכם כ-220.8 מיליון אירו יצוא סרבי לישראל וכ-64.8 מיליון אירו יבוא מישראל לסרביה.
סרביה גם המשיכה לקיים קשרים בתחום התעשיות הביטחוניות עם ישראל בתקופת המלחמה, לרבות אספקת תחמושת ושיתופי פעולה בפרויקטים צבאיים.
ווצ'יץ', שכיהן כראש ממשלה ובהמשך כנשיא מאז 2014, התפטר בחודש שעבר מתפקיד הנשיא כדי להתמודד על ראשות הממשלה. כעת, לאחר שהודה בתבוסתו, נותר לראות איזו מדיניות תאמץ ההנהגה החדשה כלפי ישראל והאם תמשיך את שיתופי הפעולה שקודמו בתקופתו.
הניצחון של רשימת הסטודנטים מסמן שינוי משמעותי במערכת הפוליטית בסרביה, אך השלמת חילופי השלטון תהיה תלויה בתוצאות הרשמיות ובהקמת הממשלה החדשה.
