שיא השתתפות דרמטי בבחירות לכנסת ה-26: ועדת הבחירות המרכזית הודיעה הלילה (שלישי) כי שיעור ההצבעה הארצי עם סגירת הקלפיות בשעה 22:00 עומד על 77.7% מבעלי זכות הבחירה, לעומת 70.6% בבחירות הקודמות. מדובר בזינוק של 7.1 נקודות אחוז ובשיעור ההשתתפות הגבוה ביותר שנרשם בישראל זה עשרות שנים.
על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, 5,695,682 אזרחים מימשו את זכות הבחירה עד השעה 22:00. מדובר בהשתתפות ציבורית יוצאת דופן, לאחר יום שבו נשברו שיאי ההצבעה בזה אחר זה, משעות הבוקר ועד לסגירת הקלפיות.
בהודעתה הרשמית ציינה ועדת הבחירות כי זהו שיעור ההצבעה הגבוה ביותר מאז שנת 2001. נתוני ההצבעה הגבוהים מחזירים את ישראל לרמות השתתפות שלא נראו במשך שנים רבות.
7.1 נקודות אחוז נוספות: מי הרוויח מהזינוק?
עוד באתר:
השאלה המרכזית המעסיקה בשעות אלו את המערכת הפוליטית היא לא רק כמה ישראלים הצביעו, אלא בעיקר מי הם המצביעים שהצטרפו הפעם למעגל ההשתתפות.
בבחירות 2022 עמד שיעור ההצבעה על כ-70.6%. הפעם הוא זינק ל-77.7%, פער של 7.1 נקודות אחוז.
לפי ההערכות שהושמעו במהלך יום הבחירות, העלייה החדה בהשתתפות בחברה הערבית עשויה להסביר כארבע נקודות אחוז מתוך הגידול הארצי. אם ההערכה הזו תתברר כנכונה, משמעות הדבר היא שההכרעה בין הגושים עשויה להיות תלויה בעיקר בזהות המצביעים האחראים ליתר העלייה, כשלוש נקודות אחוז.
האם מדובר במצביעים נוספים של גוש נתניהו, שהתגייסו בעקבות החשש מאובדן השלטון, או דווקא במצביעי גוש השינוי, שהגיעו לקלפיות בשיעורים גבוהים במיוחד?
התשובה לשאלה הזו עשויה לקבוע מי מהגושים יהיה הגדול ביותר, ומי יוכל להגיע לרוב הדרוש להקמת ממשלה.
עם זאת, בשלב זה אין נתונים רשמיים המאפשרים לייחס ארבע נקודות אחוז מהעלייה דווקא למצביעים הערבים. מדובר בהערכה פוליטית שתידרש להיבחן מול נתוני ההצבעה המפולחים ותוצאות האמת.
ההצבעה הערבית: התפתחות שעשויה לשנות את המפה
לאורך יום הבחירות התקבלו דיווחים על תורים ארוכים ועל השתתפות ערה במיוחד ביישובים ערביים, ובכלל זה בנגב ובצפון.
אם אכן יתברר כי שיעור ההצבעה בחברה הערבית זינק באופן משמעותי, הדבר עשוי להגדיל את כוחן של המפלגות הערביות בכנסת ולהשפיע על יחסי הכוחות בין הגושים.
ההערכות הראשוניות אף מעלות אפשרות ששיעור ההשתתפות בחברה הערבית התקרב לשיעור ההשתתפות בחברה היהודית, ואולי אף עלה עליו.
אחוז החסימה: כ-186 אלף קולות
לצד המאבק בין הגושים, שיעור ההצבעה הגבוה מציב אתגר משמעותי בפני המפלגות הקטנות המתמודדות על מעבר אחוז החסימה.
על פי אומדן ראשוני, המבוסס על מספר המצביעים, רף הכניסה לכנסת עשוי לעמוד על כ-186 אלף קולות.
הנתון המדויק ייקבע בהתאם למספר הקולות הכשרים שייספרו, שכן אחוז החסימה, העומד על 3.25%, מחושב מתוך הקולות הכשרים ולא מתוך כלל המצביעים.
המשמעות עבור המפלגות המתנדנדות ברורה: ככל שמספר הקולות הכשרים גבוה יותר, כך גדל מספר הקולות הדרוש כדי להיכנס לכנסת.
מפלגות שיקבלו מספר קולות משמעותי אך לא יצליחו לעבור את הרף לא יזכו לייצוג בכנסת, וקולותיהן לא ישתתפו בחלוקת המנדטים. מצב כזה עשוי להשפיע באופן מכריע על יחסי הכוחות בין הגושים.
הקלפיות נסגרו, ספירת הקולות החלה
ועדת הבחירות המרכזית הודיעה כי כלל הקלפיות נסגרו וכי הליך הבחירות עבר לשלב ספירת הקולות, קליטת התוצאות ובדיקתן.
ממלא מקום מנכ"ל הוועדה, עו"ד דין ליבנה, וצוותי הבחירות נערכים לקליטת הנתונים מכל רחבי הארץ.
בוועדה הדגישו כי תוצאות האמת יתפרסמו בהדרגה, בהתאם להתקדמות הספירה, וכי הנתונים הראשוניים יהיו חלקיים ועשויים להשתנות ככל שייקלטו תוצאות מקלפיות נוספות.
הוועדה הודתה לציבור הבוחרים ולצוותי הקלפיות על השתתפותם ועל עבודתם לאורך יום הבחירות.
ההכרעה עוברת מהקלפיות לספירת הקולות
לאחר יום בחירות שבו נרשמה השתתפות חריגה בכל קנה מידה של העשורים האחרונים, השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם שיעור ההצבעה הגבוה יעניק יתרון לגוש נתניהו, או שמא דווקא למפלגות המתנגדות להמשך שלטונו?
גם אם תתברר עלייה משמעותית בהשתתפות החברה הערבית, לא ניתן יהיה להסיק מכך לבדו את תוצאת הבחירות. ההכרעה תלויה גם בשיעורי ההצבעה בריכוזי הימין והציבור החרדי, בחלוקת הקולות בין המפלגות ובמספר הקולות שיאבדו מתחת לאחוז החסימה.
77.7% מבעלי זכות הבחירה כבר אמרו את דברם. כעת נותר לגלות כיצד התחלקו הקולות, ומי יצליח לתרגם את ההשתתפות ההיסטורית לרוב בכנסת ה-26.
באמס נמשיך לעקוב אחר תוצאות האמת וההתפתחויות במפת הגושים.
