לא כל ניצחון הוא סיבה לחגיגה. לפעמים אפשר לנצח בקרב, להשיג את המטרה ואפילו לזכות בתהילה, אבל לשלם מחיר כה כבד עד שהיה עדיף להפסיד. לתופעה הזאת יש שם: "ניצחון פירוס". ובמערכת הבחירות הנוכחית בישראל, הביטוי הזה נשמע רלוונטי במיוחד.
בפינת 'מאיפה אתה יודע' בתוכנית 'מגזין הצהריים' ב'קול חי', בהגשת אריאל ברמן, חזר עופר גדנקן כ-2,300 שנה לאחור, אל שדה קרב באיטליה, כדי להסביר כיצד נולד אחד הביטויים המפורסמים בהיסטוריה.
המלך שניצח ואיבד את צבאו
בשנת 279 לפני הספירה נלחם פירוס, מלך אפירוס, בצבא הרומי בקרב אסקולום שבאיטליה. פירוס הגיע לעזרת העיר היוונית טרנטום, כשהוא מצויד בצבא מיומן ובפילי מלחמה.
עוד באתר:
בתום הקרב הצליח להביס את הרומאים, אך המחיר היה כבד: רבים מלוחמיו ומקציניו נהרגו, בעוד לרומאים נותרו עתודות גדולות שאפשרו להם להמשיך במלחמה.
על פי ההיסטוריון היווני פלוטרכוס, כאשר בירכו את פירוס על ניצחונו, השיב המלך במשפט שהפך למטבע לשון: "אם ננצח את הרומאים בעוד קרב אחד כזה, נאבד אובדן גמור".
ואכן, למרות ניצחונותיו בשדה הקרב, פירוס לא הצליח להכריע את רומא, ולבסוף נאלץ לסגת מאיטליה. מאז משמש הביטוי "ניצחון פירוס" לתיאור הישג שהמחיר ששולם עבורו כה גבוה, עד שהוא מרוקן את הניצחון ממשמעותו.
ומה הקשר לבחירות בישראל?
גדנקן הציע לבחון את תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 דרך אותו ביטוי היסטורי.
"אתה יכול להסתכל על כל צד של המפה הפוליטית", אמר, והזכיר את הטענה שלפיה המפלגות הערביות אמנם רשמו הישג משמעותי במספר המנדטים, אך לא ברור כיצד יוכלו לתרגם אותו להשפעה ממשית על הרכבת הממשלה.
אריאל ברמן העיר כי למעשה כמעט כל מפלגה יכולה למצוא בתוצאות הבחירות גם סיבה לחגיגה וגם סיבה לאכזבה.
גדנקן הוסיף בחיוך כי יש מפלגות שאינן חוגגות דווקא את ניצחונן בבחירות, אלא את העובדה שהצליחו להביס את התחזיות של הסוקרים.
המסקנה פשוטה: בפוליטיקה, כמו בשדה הקרב, לא מספיק לדעת מי ניצח. צריך גם לבדוק מה נשאר לו ביד אחרי הניצחון.
האזינו לפינה המלאה 'מאיפה אתה יודע' מתוך 'מגזין הצהריים' ב'קול חי', בהגשת אריאל ברמן.
