קשה להאמין, אבל דווקא בשעה שבה מתבררים החשדות החמורים להתערבות זרה בבחירות לכנסת ה-26, התנועה לאיכות השלטון מוצאת לנכון לדרוש חקירה פלילית נגד ראש השב"כ דוד זיני. לא נגד הגורמים שעל פי החשד ניסו להשפיע על הבחירות באמצעות מימון קטארי, אלא נגד מי שעומד בראש הגוף שאמור לחקור את הפרשה.
התנועה בראשות עו"ד אליעד שרגא פנתה היום (חמישי) ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולמשנה ליועמ"שית גיל לימון, בדרישה לפתוח בחקירה דחופה נגד זיני וגורמים נוספים בשב"כ.
העילה: פרסומים שלפיהם בשירות הביטחון הכללי החזיקו עוד לפני הבחירות במידע מודיעיני על חשד להתערבות זרה, אך לא העבירו אותו בזמן אמת ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג.
עוד באתר:
החשד למימון קטארי נדחק הצידה
ברקע עומדים דיווחים על חשד להעברת עשרות מיליוני שקלים מקטאר לצורך השפעה על הבחירות בישראל. מדובר בחשדות חמורים במיוחד, הנוגעים לעצם תקינותו של ההליך הדמוקרטי ולשאלה אם גורמים זרים ניסו להשפיע באופן פסול על תוצאות ההצבעה.
אלא שבמקום להציב במרכז את הדרישה למיצוי החקירה נגד הגורמים המעורבים לכאורה, ובחינת ההשלכות האפשריות על תוצאות הבחירות, בוחרת התנועה לאיכות השלטון להפנות את הזרקור דווקא להתנהלותו של ראש השב"כ.
במכתבה אף מצטטת התנועה את דברי זיני ביום הבחירות, שלפיהם הבחירות "מפוקחות ומתנהלות בצורה תקינה ומעוררת השראה", וטוענת כי קיים פער המחייב בירור בין הדברים לבין המידע שלכאורה היה בידי השירות.
ואם זיני היה מתריע מראש?
כאן מתעוררת שאלת הצביעות.
אפשר בהחלט לתהות כיצד הייתה מגיבה התנועה לאיכות השלטון אילו זיני היה יוצא ערב הבחירות בהתרעה פומבית על חשד להתערבות זרה בהצבעה במגזר הערבי.
האם הייתה מגבה אותו? או שמא הייתה מאשימה אותו בניסיון להפחיד מצביעים, לפגוע בהשתתפות הציבור הערבי בבחירות ולסייע פוליטית לנתניהו?
אין דרך לדעת כיצד הייתה התנועה נוהגת בתרחיש כזה, אך השאלה מתבקשת במיוחד לנוכח העימותים הפוליטיים סביב מינויו של זיני וסביב התנהלות מערכת הביטחון.
כך או כך, הדרישה לחקירה פלילית נגד ראש השב"כ, עוד בטרם התבררה התשתית העובדתית באשר למידע שהיה בידיו ולהחלטות שהתקבלו, מעוררת תמיהה קשה.
אליעד שרגא: "הציבור זכאי לדעת"
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, מסר: "חשד להתערבות זרה בבחירות מחייב חקירה יסודית. באותה מידה, חובה לברר כיצד פעל הגוף שאמור למנוע אותה".
לדבריו, "אם המידע היה בידי השב"כ לפני הבחירות, הציבור זכאי לדעת מדוע לא נעשה בו שימוש למניעת הפגיעה ומדוע הוא לא הועבר ליו"ר ועדת הבחירות".
אלא שהשאלה המרכזית נותרת בעינה: האם הבחירות בישראל הושפעו מהתערבות זרה בלתי חוקית, והאם יש לכך השלכות על תוצאותיהן?
אם יתברר כי מימון זר שימש להטיית ההצבעה באמצעות עבירות פליליות, יהיה צורך לבחון גם את המשמעות המשפטית והאלקטורלית של הממצאים, לרבות האפשרות לפסילת תוצאות בקלפיות שבהן יוכחו עבירות שהשפיעו על ההצבעה.
בדיקת התנהלות השב"כ יכולה להיות חלק מבירור מקיף של הפרשה. אבל הפיכתו של זיני למוקד המתקפה הציבורית, בשעה שהחשדות להתערבות הזרה עצמה טרם הוכרעו, יוצרת סדר עדיפויות מעורר תהייה.
התנועה המתהדרת בשם "איכות השלטון" צריכה להסביר מדוע דווקא בשעה שבה טוהר הבחירות עומד במוקד סערה ציבורית, הדרישה הבולטת שלה היא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש השב"כ.
