פולין נקלעה לאחד המשברים החריפים בתולדותיה המודרניות, ובמרכזו התנגשות חזיתית בין שני מחנות. מצד אחד עומד הנשיא קרול נברוצקי, נציג הימין הלאומי והשמרני, שנבחר ב-2025 בתמיכת מפלגת חוק וצדק (PiS). מנגד ניצב ראש הממשלה דונלד טוסק, לשעבר נשיא המועצה האירופית, שמוביל קואליציה של מפלגות מרכז ושמאל ומזוהה עם המחנה הליברלי והפרו-אירופי.
נברוצקי מדגיש את חשיבות הזהות הלאומית של פולין, מבקש להגביל את ההגירה ולשמור על ריבונות המדינה מול בריסל. ממשלת טוסק, לעומתו, חותרת להדק את הקשר עם האיחוד האירופי ולבטל את הרפורמות המשפטיות של ממשלת הימין הקודמת. המאבק על מינוי השופטים ועצמאות בתי המשפט החל עוד ב-2015: מבקרי הימין טענו שהרפורמות פגעו בעצמאות השפיטה, ואילו ב-PiS התעקשו שמדובר בתיקון הכרחי. מאז שחזר טוסק לשלטון, הנשיא בולם חלק ממהלכי הממשלה.
הניצוץ שהצית את הרחובות הגיע ב-30 באוקטובר. השופטת אנה קורווין-פיוטרובסקה הודיעה כי נשיא בית המשפט החוקתי, בוגדן שוויינצ'קובסקי, וסגנו מושעים לחודש, והכריזה שהיא עצמה תנהל את בית המשפט. לטענתה, יש לאפשר לשופטים החדשים שבחר הפרלמנט להיכנס לתפקידם. ההנהלה המכהנת דחתה את המהלך והגדירה אותו בלתי חוקי.
עוד באתר:
מאות מפגינים נהרו אל בית המשפט, כוחות משטרה נפרסו במקום ושלושה בני אדם נעצרו. הנשיא נברוצקי לא נשאר אדיש: הוא קטע ביקור רשמי בסנגל, חזר לפולין ובשעות הלילה הגיע בעצמו לבניין. בסרטונים מהמקום הוא נראה נדחף בין קבוצת שופטים ומאבטחים בניסיון להיכנס, כשהוא מאשים את ממשלת טוסק בהשתלטות בלתי חוקית על מוסד חוקתי.
גם סוגיית ההגירה מפרידה בין המחנות: הימין הלאומי דורש גבולות הדוקים ושמירה על אופייה של פולין, והשמאל הליברלי פתוח יותר, אם כי ממשלת טוסק עצמה נוקטת צעדים נוקשים נגד הגירה בלתי חוקית, כולל הגבלות על בקשות מקלט בגבול עם בלארוס. כל צד טוען שהוא המגן האמיתי של הדמוקרטיה והחוקה, אך על הפרק עומדת שאלת עתידה וזהותה של פולין, והמשבר צפוי להוביל את מערכת הבחירות לפרלמנט ב-2027.
