זה לא היה יום מיוחד. שום אירוע דרמטי לא התרחש, איש לא ביקש ממנה להתפלל, וגם נסיעה לירושלים לא הופיעה בתוכניות. אבל פתאום, באמצע העיסוקים הרגילים, אפרת ברזל הרגישה שמשהו בתוכה מתעורר. לא מחשבה חולפת ולא רעיון מעשי, אלא בקשה שקטה ועקשנית, שכמעט אי אפשר להסביר במילים.
"הנשמה שלי ביקשה מאפרת אמונה. כותל", תיארה ברזל. "היא לא צעקה, הנשמה. היא לא נדנדה. היא ביקשה ברוגע: את יכולה, אפרת, לקחת אותי בבקשה לכותל?"
היא התקשרה לבעלה, הודיעה שהיא נוסעת לירושלים, ופשוט יצאה לדרך. כשהגיעה לרחבת הכותל, לא חיפשה חוויה יוצאת דופן. היא התפללה ערבית, בכתה, ניגבה את הדמעות וחזרה הביתה.
עוד באתר:
אבל מה בעצם קרה שם? מי הייתה אותה נשמה שביקשה, וכיצד אפשר ללמוד להקשיב לה גם בתוך הרעש של החיים?
את השאלות הללו הביאה ברזל לתוכנית 'עומקא דליבא' ב'קול חי', שבה אירחה את הרבנית חנה קוריץ, מצאצאי בעל הסולם, לשיחה עמוקה על האור האלוקי, כוחות הנפש והחיבור בין שמיים לארץ.
"מה שיתגלה באדם תלוי בגודל הכלי שלו"
הרבנית הסבירה כי על פי תורת הקבלה, המציאות בנויה מאור ומכלי. האור האלוקי קיים תמיד, אולם היכולת של האדם לקלוט אותו תלויה בכלים הרוחניים שהוא מפתח.
"מה שיתגלה בו, זה לפי גודל הכלי שלו", אמרה. כשברזל שאלה אם אפשר להגדיל את הכלים, השיבה הרבנית בנחרצות: "בוודאי. מה השאלה? אז מה אנחנו פה?"
לדבריה, גם הדברים הגשמיים ביותר עשויים להפוך להזדמנות להתבוננות רוחנית. היא המחישה זאת באמצעות תכונות המים בטבע, בעוד ברזל סיפרה כיצד עיצוב מחודש של הסלון בביתה הזכיר לה את צבעי הבריאה.
למה דווקא חברון?
בהמשך עברה השיחה לפרשת חיי שרה ולסודותיה של מערת המכפלה. הרבנית תיארה, על פי תורת הסוד, את חברון כמקום שבו מתחברים העולמות העליונים והתחתונים.
"כשאנחנו לא נדע איפה אנחנו מונחים, נתחבר בחברון", אמרה, וסיפרה על סבה שפעל לחידוש התפילה היהודית במערת המכפלה. היא תיארה כיצד החיבור לחברון ליווה אותה מילדות והפך לחלק בלתי נפרד מעולמה.
כשהבת חרדית והאמא חילונית
אחד הרגעים האישיים בשיחה הגיע כשברזל סיפרה על אמה, המתגוררת בהרצליה ומנהלת אורח חיים רחוק מתורה ומצוות ר"ל, בעוד היא עצמה חרדית מבני ברק.
בשבת האחרונה יצאה ברזל לטיול בוקר בגינה ברמת גן. במוצאי שבת סיפרה לה אמה, מבלי לדעת דבר על הטיול, שגם היא ביקרה באותה גינה בשבת, בשעה אחרת.
המקרה הפשוט הפך לנקודת מוצא לדיון על הקשר העמוק שבין הורים לילדים, גם כשהשקפותיהם שונות לחלוטין.
הרבנית הסבירה כי השוני אינו מבטל את החיבור. גם אברהם אבינו ויצחק אבינו ייצגו מידות שונות, חסד וגבורה, אך היו שותפים לאותו מהלך אלוקי. "גם אם הוא לא דומה לו, הם יחד", הדגישה.
השיחה הסתיימה בקריאה הקבועה של ברזל למאזינים לקחת את הדברים אל החיים עצמם: "רוצו לחבק את הילדים שלכם, רוצו לחבק את ההורים שלכם, רוצו לחבק את סבא ואת סבתא".
האזינו לשיחה המלאה בתוכנית 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל ב'קול חי'.
