בפרשתנו מתוארת שליחותו של אליעזר עבד אברהם למציאת אישה ליצחק: "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ". ובהמשך נאמר: "וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת". בעל ה"דברי ישראל" מביא ביאור מיוחד הקושר בין הגמלים שבשליחות אליעזר לבין הכוח של גמילות החסדים.
מובא בילקוט שמעוני שהקב"ה אמר לישראל: "חביב עלי חסד שאתם גומלים זה עם זה יותר מכל זבחי שלמה". ובגמרא מסופר על רבי יוחנן בן זכאי ורבי יהושע שהלכו בירושלים וראו את בית המקדש בחורבנו. רבי יהושע הצטער על אובדן המקום שבו מתכפרים עוונות ישראל, אך רבי יוחנן בן זכאי הרגיעו ואמר שיש כפרה אחרת במקום - גמילות חסדים.
אומר ה"דברי ישראל" שהרעיון הזה מרומז בפסוק: "וייקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו". המילה "גמלים" רומזת לגמילות חסדים, שהיא מידתו של אברהם אבינו, עמוד החסד. בהמשך נאמר "ויברך הגמלים מחוץ לעיר", והדבר רומז לזמן הגלות, שבו אין לנו בית מקדש ואנו נמצאים כביכול מחוץ לעיר הקודש. במצב זה, מידת גמילות החסדים באה במקום בית המקדש ומסייעת בכפרת העוונות. המילים "לעת ערב, לעת צאת השואבות" רומזות לעקבות המשיח, תקופה המקבילה לערב שבת, לקראת הגאולה ויום שכולו שבת.
עוד באתר:
ביאור נוסף מובא בספר "קהילות ישורון" על דברי רש"י בהמשך הפרשה: "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים". לכאורה, מדוע נאמר "עבדי אבות" בלשון רבים, כאשר אליעזר היה עבד יחיד? לפי הביאור, אליעזר לקח עמו עשרה עבדים יחד עם עשרת הגמלים, הן כדי לסייע בהנהגתם והן כדי שיהיה לו מניין לתפילה. בכך מתבארת גם הצלחת תפילתו במציאת השידוך, שכן הגמרא במסכת ברכות מלמדת כי תפילת הציבור מתקבלת. זהו גם פירוש המילים "יפה שיחתן של עבדי אבות" - המילה "שיחה" רומזת לתפילה, כפי שנאמר אצל יצחק: "ויצא יצחק לשוח בשדה".
האזינו לווארט והשירים מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
